העדות המלאה
עדות
ויולט אורטל באום
ויולט מתגוררת בכפר עזה מאז שנות השמונים. עם השמע צבע אדום הסתגרה בממ"ד יחד עם בתה שירה, בנה שקד ומשפחתו, שהגיעו לביקור יום קודם לכן. לאחר שנעלו את הבית יצא יורם בעלה להגן עליהם כשבידו אקדח. בממ"ד, ללא חשמל, העסיקו את שני הנכדים הצעירים ובזכותם לא התפרקו. עד לחילוצם ביום ראשון בצהרים עברו שעות מלאות חרדה ואימת מוות כשמסביבם קולות ירי, הדי פיצוצים וצרחות בערבית. ויולט שדוברת ערבית, "סגרה את האוזניים". המחבלים תקפו את הבית בירי ואף זרקו לתוך הסלון רימונים שלא התפוצצו. המשפחה חשה שלא היה אל מי לפנות כדי לקבל סיוע. רק באוטובוס, כשפונו עם ניצולים נוספים, החלה להבין את שהתרחש. התמונה השלמה עדיין חסרה. ויולט הביעה חוסר אמון קשה במפקדי צה"ל ואם לא תרגיש בטוחה, לא תחזור להתגורר בכפר עזה.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
ויולט אורטל באום
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-04-12
צילום: דייב גלעד
ראיון: לורן פאר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: רותם חרמון
אריזה: נועם ויצמן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
