
העדות המלאה
עדות
יאיר גולן
בעקבות ידיעות שקיבל החל מ-6:30 בבוקר שבת החליט האלוף במילואים יאיר גולן לעלות על מדים, וב-8:00 יצא דרומה ברכבו הפרטי. תחילה היה במחנה פיקוד העורף ברמלה ובמחנה אורים, אך רוב היום עסק בחילוץ אנשים שהיו במסיבת הנובה והסתתרו בשטח, על פי נקודות ציון שמסרו לו קרוביהם. כל היום ראה זירות קרב וגופות פזורות, אבל כשהגיע לקטע מכביש 232 שמול האתר של המסיבה חשכו עיניו. הכביש משני צדדיו היה מלא גופות של חיילים, אזרחים ומחבלים – מחזה שלא ראה כמוהו כל ימיו כחייל. בריאיון הוא מספר שמאז אותו יום הוא חש כעס על מה שעשה לנו חמאס, כעס על ההשפלה של צה"ל, אך בעיקר כעס גדול על הממשלה. באותו יום, וגם בימים שלאחר מכן, שרר לדבריו ברדק מוחלט ורק החברה האזרחית תפקדה.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
יאיר גולן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













