העדות המלאה
עדות
יהודית ניר
בשבת בבוקר התעוררה יהודית לצבע אדום ולמשמע יריות. בעלה ראובן יצא לריצה והיא הייתה לבדה בבית. היא נכנסה לממ"ד ובשלב כלשהו לקחה את הקלנועית ונסעה אל בתה, שם נשארה עד הערב בלי לדעת מה קורה במפלסים. התמונה האחרונה בתקשורת שרודפת אותה היא של המחבלים בכיכר בשדרות. ילדיה החליטו לצאת מהקיבוץ. בדרך התקשרו וסיפרו על המראות הנוראיים בכבישים. בתה רוני ביקשה מהנכדות שיורידו את הראש. הילדים ביקשו מהם להתפנות גם אבל הם רצו להישאר בקיבוץ ולאסוף את עצמם. כאשר התפנו לאחר כמה ימים נסעו לנתיב העשרה לפגוש את ילדי אחותו של ראובן שנרצחה עם בעלה.
יהודית וראובן שהו במלון. בשלב מסוים ראובן חזר לעבוד בקיבוץ במשך השבוע ויהודית הגיעה לסופי השבוע עד לחזרתם המלאה לקיבוץ באוגוסט. ראובן ויהודית שמחים שגם ילדיהם בחרו לחזור לקיבוץ ולבנות בו את בתיהם.
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
יהודית ניר
ארגון:
ארגון אזרחי
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אולסיה ישראלוב זרזקו, אלכס זרזקו
" באותה שבת זה היה מאה אחוז גיהינום"- אלכס ואליסיה זרזקו מספרים על שבעה באוקטובר בעין השלושה
אריאל מאיר סאסי
"ואז היא אומרת לי, יש לי מחבלים מאחורי הדלת, החמ"ל נפל"- מצטט אריאל מאיר סאסי את השיחה עם נחל עוז
חיליק וינשטיין, תמירה מור
קורה כאן משהו חריג ואין מצב שלא יגיע כוח שיתמודד עם האירוע - חיליק וינשטיין ותמירה מור על 7.10 בסופה
שגית לוי גלפרב
”הוא אמר לי: מי שיישאר פה ימות. עכשיו צריך לפנות את כולם“ – שגית לוי גלפרב על 7.10 בארז
קובי וולף
"קיויתי רק שלא ירו RPG לכיוון שלנו כי אז אנחנו בצרה" - קובי וולף, עיתונאי, על תיעוד 7.10 ברחבי עוטף
מיכל בן-שטרית רהב
"אני אומרת ללי: אנחנו נלחמים עד הכדור האחרון" - מיכל רהב מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
