top of page

עדות

יגאל קריחלי-דוד

יגאל קריחלי-דוד

 |

נירים

עדות

יגאל קריחלי-דוד

יגאל קריחלי-דוד

|

נירים

העדות המלאה

עדות

יגאל קריחלי-דוד

בחמש בבוקר יצא יגאל מביתו בנירים לנתב"ג כדי לאסוף חבר. הדס אשתו ושני ילדיהם הצעירים ישנו בבית. הבן הבכור, יאיר, בן 11, ישן אצל השכנים. לאור מבול אזעקות צבע אדום והודעות מהדס המבועתת שמחבלים נמצאים בקיבוץ דהרו השניים חזרה, בדרך רצופת מראות מלחמה, והצטרפו אליה ולילדים בממ"ד. בתשע הודיעו השכנים אצלם לן יאיר שמחבלים פורצים לביתם ואז ניתק עימם הקשר. לחרדתו קיבל יגאל הודעה שהנייד של יאיר אוכן בחאן יונס, החליט שלא לספר על כך להדס, שלח המיקום לכל מי שיכול לעזור אך לשווא. במשך שעות ניסו להעסיק את הילדים, ללא מים, אוכל וחשמל. כמה פעמים נכנסו מחבלים לבית, שתו, אכלו ובזזו, במזל לא נכנסו לממ"ד. בצהריים חוו הקלה גדולה כשהבינו שיאיר והשכנים ניצלו. בחמש התפנו למועדון הקיבוץ בליווי חיילי צה"ל, שם פגשו את שאר חברי הקהילה, המומים. למחרת התפנו למלון באילת, לאחר מכן לבאר שבע. ביוני 2025 חזרו לנירים. יגאל מייחל לשיקום העם והמדינה בדגש על אחדות וערבות הדדית.

איפה התרחש האירוע:

נירים

שם המתועד/ת:

יגאל קריחלי-דוד

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page