
העדות המלאה
עדות
צפרא פיינר
צפרא ובעלה, החיים במרכז הארץ, הבינו בשבת בבוקר שמתרחש אירוע בנגב המערבי. היא קיבלה הודעות מחבריה לשכבה במעלה הבשור בווטסאפ ודאגה מאד לאביה בן התשעים. אביה, בת זוגו והמטפלת שלה היו בממ"ד בניר יצחק וצפרא שמרה על קשר טלפוני צמוד איתם. בשעה 11:00 שמעה שהמחבלים בתוך הקיבוץ. רק ביום ראשון בחצות החלו לחלץ את תושבי ניר יצחק ואלו היו שעות מתוחות ביותר עבורה. בשני בבוקר הם הגיעו לאילת והיא טסה לשם לפגוש את אביה. שם החלה לסייע באיתור צרכים של המפונים והשגתם. היא נשארה באילת עם אביה והקהילה במשך חודשיים, ואז העבירה את אביה לדיור מוגן במרכז. הוא השתלב שם מצוין. בת זוגו הועברה לדיור מוגן ברוחמה.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
צפרא פיינר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













