תקציר העדות
"בבקשה, בבקשה, בבקשה, איפה הצבא, פחד נוראי" - עדי דרימר מספרת על שבעה באוקטובר ברעים
העדות המלאה
עדות
עדי דרימר
שבת עדי התעוררה מפיצוצים עוד לפני ששמעה התראת צבע אדום ונכנסה לממ"ד שדלתו לא נסגרה. היא החלה להתכתב עם אמה ואחיה והתקשרה לוודא מה קורה בסבב החברים שעליו היא ממונה. היא הבינה שהאירוע אמיתי רק כשבווטסאפ של רעים הודיעו שדביר נרצח וילדיו לבד בבית. במשך השעות היא הסתובבה בבית, ובערב, אחרי שהגיעו חיילים הלכה לאמה ונשארה איתה. בראשון בצהרים פינו את רוב החברים אך עדי נשארה עם כמה חברים והאכילה חתולים שנותרו בקיבוץ. ביום רביעי פינו אותה לאילת, שם החלה ליצור את היצירה שלה: ספירלה של הודעות מקבוצת הווטסאפ של הקיבוץ בשבת בבוקר, "רעים הבית שלי". חודשים אחרי השבת השחורה עדי מקווה לחזור לקיבוץ.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
תאריך התיעוד:
13.11.2023
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
עדי דרימר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב, חן אליה
עריכת וידאו:
איל אמיר
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 13.11.2023
צילום: בעז נובלמן
ראיון: איל להב, חן אליה
עריכת וידאו: איל אמיר
עריכת תוכן: נריה שחור
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
