תקציר העדות
"בבקשה, בבקשה, בבקשה, איפה הצבא, פחד נוראי" - עדי דרימר מספרת על שבעה באוקטובר ברעים
העדות המלאה
עדות
עדי דרימר
שבת עדי התעוררה מפיצוצים עוד לפני ששמעה התראת צבע אדום ונכנסה לממ"ד שדלתו לא נסגרה. היא החלה להתכתב עם אמה ואחיה והתקשרה לוודא מה קורה בסבב החברים שעליו היא ממונה. היא הבינה שהאירוע אמיתי רק כשבווטסאפ של רעים הודיעו שדביר נרצח וילדיו לבד בבית. במשך השעות היא הסתובבה בבית, ובערב, אחרי שהגיעו חיילים הלכה לאמה ונשארה איתה. בראשון בצהרים פינו את רוב החברים אך עדי נשארה עם כמה חברים והאכילה חתולים שנותרו בקיבוץ. ביום רביעי פינו אותה לאילת, שם החלה ליצור את היצירה שלה: ספירלה של הודעות מקבוצת הווטסאפ של הקיבוץ בשבת בבוקר, "רעים הבית שלי". חודשים אחרי השבת השחורה עדי מקווה לחזור לקיבוץ.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
תאריך התיעוד:
13.11.2023
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
עדי דרימר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב, חן אליה
עריכת וידאו:
איל אמיר
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 13.11.2023
צילום: בעז נובלמן
ראיון: איל להב, חן אליה
עריכת וידאו: איל אמיר
עריכת תוכן: נריה שחור
מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
