תקציר העדות
"בבקשה, בבקשה, בבקשה, איפה הצבא, פחד נוראי" - עדי דרימר מספרת על שבעה באוקטובר ברעים
העדות המלאה
עדות
עדי דרימר
שבת עדי התעוררה מפיצוצים עוד לפני ששמעה התראת צבע אדום ונכנסה לממ"ד שדלתו לא נסגרה. היא החלה להתכתב עם אמה ואחיה והתקשרה לוודא מה קורה בסבב החברים שעליו היא ממונה. היא הבינה שהאירוע אמיתי רק כשבווטסאפ של רעים הודיעו שדביר נרצח וילדיו לבד בבית. במשך השעות היא הסתובבה בבית, ובערב, אחרי שהגיעו חיילים הלכה לאמה ונשארה איתה. בראשון בצהרים פינו את רוב החברים אך עדי נשארה עם כמה חברים והאכילה חתולים שנותרו בקיבוץ. ביום רביעי פינו אותה לאילת, שם החלה ליצור את היצירה שלה: ספירלה של הודעות מקבוצת הווטסאפ של הקיבוץ בשבת בבוקר, "רעים הבית שלי". חודשים אחרי השבת השחורה עדי מקווה לחזור לקיבוץ.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
תאריך התיעוד:
13.11.2023
איפה התרחש האירוע:
רעים
שם המתועד/ת:
עדי דרימר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב, חן אליה
עריכת וידאו:
איל אמיר
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 13.11.2023
צילום: בעז נובלמן
ראיון: איל להב, חן אליה
עריכת וידאו: איל אמיר
עריכת תוכן: נריה שחור
מדיה נוספת
נעם גרינבלט
"אני נכנס למשהו שלא תיארתי לעצמי שאני אי פעם אהיה בו" - נעם גרינבלט מספר על שבעה באוקטובר בעוטף עזה
אושר דניאל
"את רצה ואת לא יודעת אם את מסיימת את הריצה הזאתי" - אושר דניאל מספרת על הבריחה ממסיבת הנובה ב-7.10
מאור רוגינסקי
״אין ספק שזה מחבל. בן אדם עם זקן כזה וסרט ירוק״ - מאור רוז׳ינסקי מספר על 7 באוקטובר בנירים
רחל מאירוביץ
"לי אף פעם לא הייתה דילמה אם אני חוזרת לפה" - רחל מאירוביץ מספרת על שבעה באקטובר במפלסים
