
תקציר העדות

"המחבלים פרצו לנו לבית וצעקו ואני זועקת לעזרה דרך הווטסאפים" איילת בויום מתארת את 7.10 בקיבוץ בארי
העדות המלאה
עדות
איילת בויום
בשבת בבוקר, עם תחילת ירי הטילים, איילת, בעלה גיל ז״ל, ובנם עדי, נכנסו לממ"ד. ענבר ז״ל, הבן הבכור היה בדרכו ממשמרת בקצה"א לחברתו במבועים. ילדיהם הנוספים, עומר וענוג, היו בבתי צעירים בבארי. איילת וגיל החלו לאסוף מידע בווטסאפ המשפחתי. גיל, שהיה חבר בכיתת הכוננות, הוקפץ עם הנשק הארוך שהיה בביתו. ענבר לא ענה להודעות של איילת. בדיעבד נודע לה, שבדרכו חזרה לקצב"א לקחת נשק, הוא נרצח בצומת שער הנגב. גיל התקדם לכיוון הנשקייה, נתקל במחבלים שירו עליו והוא נהרג. בשעה 10:00 איילת ועדי שמעו את המחבלים שפרצו לביתם, והחלו להרוס את הבית. בשלב מסוים המחבלים הבחינו בכספת בסלון, פרצו אותה, לקחו את האקדח של גיל וירו על הממ"ד. עדי החזיק חזק את הדלת ואיילת שיגרה בווטסאפ בקשות לעזרה. רק ב-23:00 הגיעו חיילים לחלצם. שבוע מאוחר יותר התקבלה הודעה רשמית על מותם של גיל וענבר.
תאריך התיעוד:
14.10.2024
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
איילת בויום
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
עמי סיני
עריכת וידאו:
אורנית ברקאי
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
בת-חן קהלני
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10





