תקציר העדות
"פעם ראשונה שאני מתפנה מהקיבוץ" – בתיה אונר על השעות הארוכות בעין השלושה עד הגעתם של החיילים
העדות המלאה
עדות
בתיה רוזנברג אונר
מטח כבד העיר את בתיה אונר בשבת בבוקר, אבל אף אחד לא הבין מה בדיוק קורה. בתיה, חברת צוות צח"י ורכזת התרבות של קיבוץ עין השלושה, משתפת בשתי תחושות קשות. הראשונה היא תחושת ההפקרה, שהתחזקה ככל שנקפו השעות והצבא לא הגיע לחלץ את חברי הקיבוץ. היא עצמה לא שהתה כל הזמן בממ"ד משום שנזקקה לתקשורת עם האנשים שפנו אליה לעזרה. התחושה השנייה היא חוסר האונים לסייע להם, ובייחוד לצעירים משנת השירות (ש"ש). בתיה מסיימת את עדותה בתקווה לחזרת חברי הקיבוץ לביתם, כי בזה תלוי עתידה של המדינה.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
תאריך התיעוד:
30.10.2023
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
בתיה רוזנברג אונר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב, חן אליה
עריכת וידאו:
עטר קרן
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 30.10.2023
צילום: בעז נובלמן
ראיון: איל להב, חן אליה
עריכת וידאו: עטר קרן
עריכת תוכן: אורלי אילני
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
