העדות המלאה
עדות
כרמית ח'גבי
בשבת בבוקר כרמית, בעלה ו-4 ילדיהם התעוררו מהאזעקות ונכנסו לממ"ד עם הכלבה שלהם. ב-7:40 כבר נשמעו יריות. הם נעלו את הדלתות ושמרו על שקט. אחד השכנים, שבהמשך נורה ונרצח, שלח הודעה בווטסאפ על חדירת מחבלים. כרמית הבינה, שהחשש המתמיד שלה מכניסת מחבלים למושב מתממש. תושבים שהיה להם נשק אישי יצאו מהבתים להילחם. בדיעבד, גם הסתבר שהגיעו במקרה למושב שוטרים וחיילים מסיירת מטכ"ל, נלחמו במחבלים והצליחו לבלום אותם. הילדים בממ"ד עקבו אחרי הודעות הווטסאפ על נרצחים מקרב התושבים. השהייה בממ"ד במשך 10.5 שעות ללא מים ומזון היתה מאתגרת. כשיצאו מהממ"ד, כרמית רצתה לצאת מיד מהמושב. בשעה 17:30 יצאו עם מכוניתם לכיוון מזרח. בדרך ראו גופות ומכוניות הרוסות. בהמשך פונו למלון בירושלים וכעבור 6 חודשים חזרו למושב עם תחושת שייכות עוצמתית לקהילה.
תאריך התיעוד:
27.11.2024
איפה התרחש האירוע:
יכיני
שם המתועד/ת:
כרמית ח'גבי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
מישל בראונשטיין
ראיון:
זאבי הראל
עריכת וידאו:
נעמה גאוי
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
גיורא רודאיף
"הנכד התקשר ואמר שיש מלחמה וביקש שאחזיק את ידית דלת הממ"ד" גיורא רודאיף מספר על 7.10 בניר יצחק
ענבר רוזנפלד
"ההודעות שהגיעו היו - 'ירו בי', 'הם נכנסו', 'תקראו לעזרה'..." - ענבר רוזנפלד מתאר את 7.10 בכפר עזה
נחמן שי רביבו
"במקום שאין איש תהיה איש" – נחמן שי רביבו, מתנדב בזק"א, מתאר את פעילותו בשדות הקטל של 7.10
כרמית ח'גבי
"כששמעתי את הירי הבנתי שהפחד הגדול שלי מחדירת מחבלים מתממש" כרמית ח'גבי מספרת על 7.10 ביכיני
סיגל רוטשטיין פרוסט
"שי דיבר ובכה, חששנו מהמחבלים והנחתי יד על הפה שלו" - סיגל רוטשטיין פרוסט מספרת על 7.10 בניר יצחק
