
העדות המלאה
עדות
מזל חסון
מזל, מורה למדעים ביסודי, גרה עם בני בעלה צמוד לבסיס הצבאי בכיסופים. בשבת בבוקר, לאחר רצף של צבע אדום, היא שמעה צרחות ויריות, והם הסתגרו בממ"ד. בני החזיק את ידית הדלת ואקדח שלוף בידו, וכלבתם הזהירה כאשר מישהו התקרב, אך לא נבחה. הם פונו מהבית לאחר 21 שעות של פחד וניתוק מחשמל וקשר, תוך דאגה מתמדת לארבעת ילדיהם הבוגרים. הבית נשאר מחורר מיריות, מלא ברימונים ופגזים שלא התפוצצו, רק הסוכה עם הדגל נותרה שלמה. לאחר הפינוי נודע לה שאחד מבניה היה במסיבה בנירים, הסתתר במשך שעות והצליח לחמוק מאש המחבלים. הוריה של מזל, ילידי מרוקו, נחשבים ניצולי שואה. היא גדלה על סיפור הילדות של אמה, שמשפחתה ניצלה הודות לסבתא שהסתירה אותם בבית הקברות מפחד הרודפים. מזל מבינה אפוא היטב את חשיבותה של העדות.
תאריך התיעוד:
-
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
מזל חסון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת
אוה ארבן
"אחרי כל מה שעברתי, אף חמאסניק לא יכניס אותי למקלט" – אוה ארבן חוזרת לקורותיה בשואה בעקבות 7.10.
מינה-מרים יהושע
"אני כבר הייתי מפונה כילדה [...] זה היה פינוי קטסטרופלי" - מינה-מרים יהושע על 7 באוקטובר בניר יצחק.
גליה הלר קרמר
"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10
יהודית צמיר
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
ראובן רוזנבלט
"כתוצאה של השואה, אני תמיד דואג שתהיה רזרבה בבית"- ראובן רוזנבלט מספר על השבעה באוקטובר בכפר מימון
חיים הרצל, דבורה הרצל
"מי שמשווה פשוט לא מבין. השואה זה דבר אחר, פלנטה אחרת. לנו יש צבא חזק"-חיים ודבורה הרצל על 7.10 בסעד
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על שבעה באוקטובר בניר עוז
אראלה גניסלב
"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים