top of page

עדות

מירה אניש, סבידה באבי

מירה אניש, סבידה באבי

 |

ניר עוז

עדות

מירה אניש, סבידה באבי

מירה אניש, סבידה באבי

|

ניר עוז

העדות המלאה

עדות

מירה אניש, סבידה באבי

מירה וסבידה, עובדות זרות מהודו, מטפלות ברחל המשותקת בכל גופה ומונשמת ובבעלה הסובל מאלצהיימר. בשבת בבוקר, עם הישמע אזעקות צבע אדום בתכיפות יוצאת דופן נכנסו ארבעתם לממ״ד. כחצי שעה אחר כך נכנסו המחבלים לדירה וניסו שוב ושוב לפרוץ לממ״ד. כל אותו הזמן הן היו בקשר טלפוני עם דלית, בתם של רחל ושמואל, שהזהירה אותן לא לפתוח את הדלת. במשך שעות נאבקו להחזיק את ידית הדלת ובמקביל המשיכו לטפל ברחל ובשמואל. בשעות הערב, לאחר שהגיעו חיילים לחלצם, הן גילו שהבית הרוס ותכולתו נבזזה. הן מאמינות בכל ליבן שניצלו בנס בזכות פרק התהילים שלחשו בעת שהחזיקו את ידית דלת הממ״ד.

Meera and Sabitha, caretakers from India, jointly attended to Rachel, a ventilator-dependent quadriplegic, and her husband, Shmuel, who has Alzheimer’s. Early Saturday morning, as the Red Color alarms sounded with unusual frequency, all four of them rushed to the safe room. Shortly after, terrorists stormed into the apartment, repeatedly attempting to break into the safe room. The entire time, they were on the phone with Dalit, the couple’s daughter, who warned them not to open the door. For hours, they struggled to hold the door handle while continuing to care for Rachel and Shmuel. Later that evening, after soldiers arrived to rescue them, they discovered the house had been destroyed and looted. Meera and Sabitha wholeheartedly believe they were miraculously saved by the chapter of Psalms they chanted over and over as they held the door of the safe room.

תאריך התיעוד:

2024-05-07

איפה התרחש האירוע:

ניר עוז

שם המתועד/ת:

מירה אניש, סבידה באבי

ארגון:

ללא

שפה:

אנגלית

צילום:

מיכה ליבנה

ראיון:

דורית עוז

עריכת וידאו:

אורנית ברקאי

עריכת תוכן:

אורנית ברקאי

עריכת קול:

-

אריזה:

נויה משרקי בושין

עריכת צבע:

-

קרדיט:

תאריך הראיון: 2024-05-07
צילום: מיכה ליבנה
ראיון: דורית עוז
עריכת וידאו: אורנית ברקאי
עריכת תוכן: אורנית ברקאי
אריזה: נויה משרקי בושין

מדיה נוספת

עדויות נוספות

צוהאן כהן

צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“

ציפורה (ציפה) רובין

"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז

קובי גיל- און

"שלושה אנשים M16 אחד, ויצאנו" - קובי גיל-און מאור הנר מספר על שבעה באוקטובר בקיבוץ ארז

קטי מזרחי

"הולכים בשדות בלי מים בלי אוכל בפחד אימים"- קטי מזרחי על ניצולי פסטיבל נובה שהגיעו לפטיש

קרן בן שלום

"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10

קרן פלש שוורצמן

"אולי ההורים שלי רק פצועים" - קרן פלש שוורצמן מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה

רוני מאירוביץ סלע

"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה

רועי רביבו

"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים

ריקי גרינטק

"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.

רעות קרפ

"אמא, זאת דריה. אבא נרצח וגם סתיו. הצילו" - רעות קרפ על ה-7.10 ברעים

רפאל חיון

״זה הטריף אותם, איך אזרח קטן עושה בית ספר לגוף מודיעין״. רפאל חיון על אירועי ה-7 באוקטובר

שולי ויקטור

"עכשיו יש לי עוד מחלה. קוראים לה 'אשמת הניצול'" - שולי ויקטור מספר על הטבח בקהילת ניר עוז

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

הצטרפו לרשימת התפוצה של עדות 710 וקבלו מאיתנו עדכונים שוטפים על פעילויות הארגון וכיצד ניתן לסייע.

bottom of page