תקציר העדות
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
העדות המלאה
עדות
רונית אילון
רונית, מטפלת משפחתית מכפר עזה, הצטרפה לבעלה לכנס לציון 50 שנה למלחמת יום כיפור. במקום לחזור לקיבוץ כפי שתכננו, רונית הרגישה רע והם נשארו במרכז. עם הידיעות הראשונות על הנעשה בקיבוץ, היא נכנסה לקבוצות הווטסאפ ונחשפה לזעקות עזרה מכל כיוון. היא התגייסה לעזור, ותמכה בהודעות בשתי נשים מבוגרות שהיו לבדן. היא גם התבקשה לטלפן לאשה עם ילדים צעירים, ולמסור את מילותיו האחרונות של בעלה שלחם בכיתת הכוננות. כך שעות, הייתה חשופה לכל הקריאות הנואשות, והבינה שמי שמפסיק לכתוב, כבר איננו. כשהצבא החל לחלץ, היא עזרה להכווין את הכוחות לפי הדחיפות. רק ביום ראשון, כאשר שכניה האהובים חולצו, היא למדה שהבית שלהם הפך למרכז של המחבלים, כתובות נאצה נכתבו בכל החדרים, והם חבשו את הפצועים בכל מה שמצאו בבית, כך שהכל היה מוצף דם.
תאריך התיעוד:
22.07.2024
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
רונית אילון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אלון וגנפלד
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
אריזה:
עדי רוזנברג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
