תקציר העדות
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
העדות המלאה
עדות
רונית אילון
רונית, מטפלת משפחתית מכפר עזה, הצטרפה לבעלה לכנס לציון 50 שנה למלחמת יום כיפור. במקום לחזור לקיבוץ כפי שתכננו, רונית הרגישה רע והם נשארו במרכז. עם הידיעות הראשונות על הנעשה בקיבוץ, היא נכנסה לקבוצות הווטסאפ ונחשפה לזעקות עזרה מכל כיוון. היא התגייסה לעזור, ותמכה בהודעות בשתי נשים מבוגרות שהיו לבדן. היא גם התבקשה לטלפן לאשה עם ילדים צעירים, ולמסור את מילותיו האחרונות של בעלה שלחם בכיתת הכוננות. כך שעות, הייתה חשופה לכל הקריאות הנואשות, והבינה שמי שמפסיק לכתוב, כבר איננו. כשהצבא החל לחלץ, היא עזרה להכווין את הכוחות לפי הדחיפות. רק ביום ראשון, כאשר שכניה האהובים חולצו, היא למדה שהבית שלהם הפך למרכז של המחבלים, כתובות נאצה נכתבו בכל החדרים, והם חבשו את הפצועים בכל מה שמצאו בבית, כך שהכל היה מוצף דם.
תאריך התיעוד:
22.07.2024
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
רונית אילון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אלון וגנפלד
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
אריזה:
עדי רוזנברג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
נעם חנוכה
"פתאום אני שומע את המשפט, יש פה פצוע ברכב הראשון" - נעם חנוכה מקיבוץ מפלסים על פציעתו ב-7.10
רוזמירה רינקביץ
"זה הבית שלנו. אנחנו לא עוזבים את הבית" - רוזמירה רינקביץ מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ מפלסים
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"אתה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
