העדות המלאה
עדות
שירי אביב
שירי קמה בבהלה למטח יריות חריג ב-6:30 בבוקר. שלושה מילדיה ישנו בממ״ד, ואחת הבנות ישנה אצל סבתה. בעלה נסע מוקדם מהבית. ב-7:07 הבינה שיש חדירה לקיבוץ והם שמעו יריות קרובות וערבית. לא הייתה קליטה והיא התרכזה בהרגעת הילדים. מדי פעם חזרה הקליטה וכך נודע לה על מחבלים בבית גיסתה ויריות על בית הוריה בקיבוץ. היא תרגלה עם הילדים את האפשרות שמחבלים יכנסו אליהם ובמקביל החזיקה את ידית הדלת. לא נשארו כמעט מים והם רק הרטיבו שפתיים. סביב 14:00 שירי הכניסה מים ושקית בייגלה. הילדים נרדמו והיא החלה לכתוב הודעות פרידה. בלילה הילדים נרדמו והיא נשארה דרוכה. בראשון בבוקר הגיע אלעד, בעלה, ואמר שניתן לצאת מהממ״ד. הוא טיפל בילדים ושירי, כמנהלת הקהילה, החלה לתפעל את פינוי הקהילה מול הצבא. הם יצאו מהקיבוץ במשאיות צבאיות ב-17:30, תחת אש, ודרך מראות זוועות, עד אילת. שירי ארגנה את הקהילה ומנסה לייצר לה ודאות.
תאריך התיעוד:
13.11.2023
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
שירי אביב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב, חן אליה
עריכת וידאו:
עטר קרן
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
אריזה:
נויה משרקי בושין
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
אופק ירושלמי, לילך ליברמן
"לרוץ, לרוץ בלי להסתכל אחורה, פשוט לרוץ בטירוף" – אופק ירושלמי ולילך ליברמן מספרים
על הצלתם מהנובה
פבלו לפלר
"באיזה שהוא שלב, הם מצליחים לפתוח את דלת הממ"ד ולהיכנס"- פבלו לפלר מספר על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יואל ויצמן, אור ויצמן
"כתבתי: הם שברו חלון, הם אצלי פה בבית" - אור ויאל וייצמן מספרים על שבעה באוקטובר בעין השלושה
חיה לבנון, מיקי לבנון
"הרגשתי פשוט שואה. יושבים ומחכים שיבואו להרוג אותנו"- מיקי וחיה לבנון מספרים על 7 באוקטובר בכפר עזה.
הדס ארליך
"עשינו את הציר הזה 15 פעם וכל פעם עברנו בשדרת הגופות" - הפרמדיקית הדס מספרת על אותה השבת בשדרות
אדריאנה צ'וצ'י סיפרן
"כתבתי לקלרה: הם פה, הם בתוך הבית שלי"- אדריאנה סיפרן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
אאוחניה חן בשקיר
"הייתי צריכה לבדוק בגוגל טרנסלייט מה זה מחבלים" - אאוחניה בשקיר מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
