העדות המלאה
עדות
בתיה מנצור
בתיה מנצור, בת כיסופים ומתגוררת בעין הבשור. הוריה היו בביתם בכיסופים ב-7 באוקטובר. אחרי שעה נותק הקשר עם ההורים, ורק למחרת הסתבר לבתיה ואחיה שאביהם נחטף לעזה. מאז המשפחה פועלת במרץ אך בדיסקרטיות על מנת להשיב את האב הביתה. עד כה אין שום מידע על האב החטוף. אביה של בתיה הגיע לכיסופים בגיל 16 כמתנדב, ומאז נשאר בקיבוץ. הוא מעורה בקהילה, אוהב ואהוב. אפילו ילדי הגן כתבו לו ברכה לכשישוב. הוא מצטיין ביצירתיות, בפתרון בעיות וביכולת הטכנית שלו, איש חם, מעורב ומעורה בחיי ילדיו, בקטנותם ובבגרותם, וכך גם עם נכדיו. בתיה מציינת שהמשפחה מחכה לאביה, הוא חסר מאד מאד, והם דואגים שמא ייפגע. בתיה ומשפחתה פונו מעין הבשור לאילת, האם פונתה עם שאר קהילת כיסופים לים המלח.
איפה התרחש האירוע:
עין הבשור
שם המתועד/ת:
בתיה מנצור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון:
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: אירית אורן
קולוריסט: חגי שריר
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
