
העדות המלאה
עדות
אאוחניה חן בשקיר
אאוחניה חן עלתה עם בתה מבואנוס איירס לקיבוץ עין השלושה ב-7 באוקטובר 2021, והתחילה לעבוד בגני הילדים. הבית שלה היה בשכונה הצפונית. היא ובתה היו בחדר שלה וכשהתחילו האזעקות הן נכנסו לממ"ד ולא עזבו אותו עד שהכול נגמר, למרות שלא היה להן שום ציוד. כמעט שלא הייתה קליטה והיא בקושי ידעה מה קרה. היא גם לא הדליקה את הטלוויזיה כדי שהבת שלה לא תיבהל. היא שכנעה את הבת שלה להיות בשקט כי כואב לה הראש. באיזשהו שלב היא התחילה לשמוע צעקות ויריות ונבהלה מאוד. כשהמשטרה הגיעה לא האמינה להם ולא רצתה לפתוח עד ששמעה קול של אישה. רק אז הרשתה לעצמה לבכות והסבירה לבתה שעכשיו אפשר להירגע. רק בדיעבד הבינו את גודל הנס והאירוע. מאז עדיין קשה לה לחזור לעבוד.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
אאוחניה חן בשקיר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













