
העדות המלאה
עדות
דפנה ירון
בשבת בבוקר, בקיבוץ בכפר עזה, התחילו אזעקות ופיצוצים. דפנה עם בעלה, הדר, שתי הבנות, גלי (4) ומיקה (10 חודשים), ויחד עם הכלבה, ג'ניס, חלב וחבילת עוגיות נכנסו לממ"ד, החדר של גלי. הם הבינו שהחלון בממ"ד לא ננעל וגם לא הדלת. ההודעות מתחילות להגיע ויריות נשמעות קרוב מאוד לממ"ד. שעות ארוכות נצורים בממ"ד. "אני זוכרת את התחושה הזאת, למה אף אחד לא בא? למה לא מצילים אותנו? למה אין צבא?" רק באמצע הלילה הם שמעו דיבור צבאי בעברית בתוך הבית והבינו שמצילים אותם. החיילים הפגישו אותם עם משפחות נוספות ועם ההורים של הדר ויחד כולם יוצאים בשיירה, ברגל, בתוך הקיבוץ כשרואים את ההרס מסביב. אחרי לילה ארוך הם חולצו למקום מבטחים.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
דפנה ירון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: דנה פרידלנדר ועמוס הירש
ריאיון: לימור שיין
עריכת וידאו: עמוס הירש
עריכת תוכן: הדר רסיסטל

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













