
העדות המלאה
עדות
דביר בן זאב
דביר, פרמדיק במקצועו, משרת בתחנת מד"א ברהט. הוא היה בבית הוריו בצפון כשקיבל מידע ראשוני על הנעשה בדרום מקולגה שלו שהיה במשמרת. אביו לקח אותו לצומת בית קמ ה ומשם אסף אותו אמבולנס של תחנת רהט. הוא נסע עם צוותו למחנה אורים וחיכה לפצועים, אך הגיעו גופות בלבד, וקשישה, עם שני נכדים קטנים, שהתחבאה תשע שעות מתחת לקש עד שחולצה. בלילה נקרא דביר לטפל באדם עם כאבים בחזה שהסתבר ששני הוריו נרצחו מולו והוא נשאר ערירי. הוא פינה אותו לבית החולים, החזיק את ידו ובכה איתו כל הדרך. להיות בן משפחה לאדם הזה הוא בעיניו הדבר המשמעותי ביותר שעשה. להרגשתו, חבריו הפרמדיקים שנהרגו השיבו את כבוד האדם לנרצחים והוא מספר על גבורתם בקורסים שהוא מדריך.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
דביר בן זאב
ארגון:
מד״א
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
ס יגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן













