
העדות המלאה
עדות
אליה בן שימול
אליה בן שימול הוא רבש״ץ קיבוץ כרם שלום. את האווירה החגיגית בערב שמחת תורה קטעו בבוקר אזעקות, יריות והודעות על חדירה. השעות הראשונות לוו בחוסר הבנה של מה שקורה בגזרה כולה ובעיקר בתחושה שהאירוע חורג ממה שהורגלו אליו. כיתת הכוננות ניסתה להגן על היישוב, במחשבה שאוטוטו הצבא מגיע להחליף אותם. תוך כדי ארגון הכוחות אליה בן שימול קיבל הודעה על חדירת המחבלים ופיצוץ המטען בבית משפחת שינדלר. בזמן פינוי ההרוגים מכיתת הכוננות, המחבלים המשיכו לפרוץ את החומה וזרקו RPG. בסביבות השעה 15:00 הושגה שליטה כלשהי על הקרבות בקיבוץ והתחיל דיון בשאלה איזה פצוע יש לפנות קודם. רק למחרת בבוקר אליה חזר לביתו וגילה שכל החלונות מחוררים אבל משפחתו בחיים. הוא מתאר את הקושי לעכל את הכאב על אובדן חברי כיתת הכוננות ואת המחשבה כמה שיכול היה להיות גרוע יותר.
איפה התרחש האירוע:
כרם שלום
שם המתועד/ת:
אליה בן שימול
ארגון:
כיתת כוננות
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













