
העדות המלאה
עדות
חגי בר-אושר
ב־6:15 בבוקר יצא חגי עם הכלבה נלה לריצה בחוף ניצנים, אך כשהגיע לאזור קיבוץ ארז החל ירי רקטות ללא הפסקה. הוא הבין שקורה משהו והחל לחזור לביתו בנתיבות. בדרך ראה הרבה מכוניות בצידי הדרכים ונהג פצוע בתוך רכב, שסימן לו להתרחק. כשנכנס לתחנת הדלק הסמוכה לקיבוץ גבים הגיע טנדר עמוס מחבלים, והוא והאנשים בתחנה מיהרו לממ"ד. מרוב מהירות השאיר את מכשיר הטלפון שלו, ולכן לא ענה לשיחות הדואגות מאשתו. בממ"ד הייתה חרדה גדולה ומחנק, ובשלב מסוים יצאו חגי ועובד התחנה מסעד בזחילה והביאו מים שהיו במקרר. רק בסביבות ארבע אחה"צ הם חולצו בידי כיתת הכוננות של קיבוץ גבים, וחברי הקיבוץ דאגו להם לאוכל וללינה בגן הילדים. לנתיבות חזר למוחרת בבוקר ומשם עבר עם משפחתו לקיבוץ יוטבתה ובהמשך לאילת.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
חגי בר-אושר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים ו ערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













