העדות המלאה
עדות
חרידה וליאור קליימן
חרידה הגיעה בצעירותה כמתנדבת לקיבוץ חולית, שם הכירה את ליאור בן הקיבוץ. הם התחתנו והמשיכו לגור בקיבוץ עם שני ילדיהם המתבגרים. בשבת בבוקר הם התעוררו לקול האזעקות. כשחרידה יצאה לרגע מהממ"ד, היא שמעה קולות בערבית ויריות, וראתה מחבלים פורצים לבית השכן. באותו הרגע החליטו חרידה וליאור לעלות כולם לעליית הגג כדי שהמחבלים יחשבו שאין איש בבית. הם הסתתרו שם במשך 11 שעות, רוב הזמן בשוכבם על רצפת הגג, לעיתים כשההורים מגנים בגופם על הילדים. במשך שעות רבות היה ברשותם בקבוק מים אחד לארבעתם. לאורך כל אותו יום קיבלו הודעות מהווטסאפ של הקיבוץ על המתרחש, והבינו בהדרגה כי יש בקיבוץ הרוגים, חטופים ופצועים. הם גם שמעו לסירוגין צעקות בערבית, יריות, פיצוצים ותנועת רכבים. הם הקפידו לא לומר לאף אחד שהם בעליית הגג, למקרה שהמחבלים ישתלטו על טלפונים של חברי הקיבוץ. בשלב מסוים שמעו פיצוץ ענק וזכוכיות מתנפצות. לאחר כ-10 שעות ירד ליאור לקומת הקרקע כדי להביא עוד מים וקצת אוכל. כשעה מאוחר יותר הגיעו לביתם חיילים כדי לפנותם.
איפה התרחש האירוע:
חולית
שם המתועד/ת:
חרידה וליאור קליימן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 4.11.2023
ראיון ועריכת וידאו: ענת צום אילון
צילום: יעל שחר
עריכת תוכן: שרית ברונשטיין
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
