העדות המלאה
עדות
חרידה וליאור קליימן
חרידה הגיעה בצעירותה כמתנדבת לקיבוץ חולית, שם הכירה את ליאור בן הקיבוץ. הם התחתנו והמשיכו לגור בקיבוץ עם שני ילדיהם המתבגרים. בשבת בבוקר הם התעוררו לקול האזעקות. כשחרידה יצאה לרגע מהממ"ד, היא שמעה קולות בערבית ויריות, וראתה מחבלים פורצים לבית השכן. באותו הרגע החליטו חרידה וליאור לעלות כולם לעליית הגג כדי שהמחבלים יחשבו שאין איש בבית. הם הסתתרו שם במשך 11 שעות, רוב הזמן בשוכבם על רצפת הגג, לעיתים כשההורים מגנים בגופם על הילדים. במשך שעות רבות היה ברשותם בקבוק מים אחד לארבעתם. לאורך כל אותו יום קיבלו הודעות מהווטסאפ של הקיבוץ על המתרחש, והבינו בהדרגה כי יש בקיבוץ הרוגים, חטופים ופצועים. הם גם שמעו לסירוגין צעקות בערבית, יריות, פיצוצים ותנועת רכבים. הם הקפידו לא לומר לאף אחד שהם בעליית הגג, למקרה שהמחבלים ישתלטו על טלפונים של חברי הקיבוץ. בשלב מסוים שמעו פיצוץ ענק וזכוכיות מתנפצות. לאחר כ-10 שעות ירד ליאור לקומת הקרקע כדי להביא עוד מים וקצת אוכל. כשעה מאוחר יותר הגיעו לביתם חיילים כדי לפנותם.
איפה התרחש האירוע:
חולית
שם המתועד/ת:
חרידה וליאור קליימן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 4.11.2023
ראיון ועריכת וידאו: ענת צום אילון
צילום: יעל שחר
עריכת תוכן: שרית ברונשטיין
מדיה נוספת
תמר (תמי) הלוי
"דבר אחד ברור לי: שאותי לא יחטפו. אותי יהרגו. אני לא אתן שהם יחטפו אותי״ - תמי הלוי על 7.10 בנחל עוז
נטע פורטל, סנטיאגו פרס
"אם אנחנו לא רצים אנחנו מתים" - נטע פורטל וסנטיאגו פרס מספרים על 7 באוקטובר בכפר עזה
נעמי אדלר
"יש מצב שאנחנו מתים היום?" נעמי פטל אדלר מנחל עוז מתארת את השהייה הארוכה בממ"ד בעת מתקפת המחבלים
דב (דוגל) אליעז
"איפה הצבא? את שומעת את הצעקות והבכי של האנשים" דב דוגל אליעז מספר על 7 באוקטובר בנחל עוז
נעמה כוכב
"אני אמרתי לעצמי, כל מה שאת שומעת זה צה״ל" – נעמה כוכב על 24 השעות בממ"ד במתקפת המחבלים על נחל עוז.