
העדות המלאה
עדות
חרידה וליאור קליימן
חרידה הגיעה בצעירותה כמתנדבת לקיבוץ חולית, שם הכירה את ליאור בן הקיבוץ. הם התחתנו והמשיכו לגור בקיבוץ עם שני ילדיהם המתבגרים. בשבת בבוקר הם התעוררו לקול האזעקות. כשחרידה יצאה לרגע מהממ"ד, היא שמעה קולות בערבית ויריות, וראתה מחבלים פורצים לבית השכן. באותו הרגע החליטו חרידה וליאור לעלות כולם לעליית הגג כדי שהמחבלים יחשבו שאין איש בבית. הם הסתתרו שם במשך 11 שעות, רוב הזמן בשוכבם על רצפת הגג, לעיתים כשההורים מגנים בגופם על הילדים. במשך שעות רבות היה ברשותם בקבוק מים אחד לארבעתם. לאורך כל אותו יום קיבלו הודעות מהווטסאפ של הקיבוץ על המתרחש, והבינו בהדרגה כי יש בקיבוץ הרוגים, חטופים ופצועים. הם גם שמעו לסירוגין צעקות בערבית, יריות, פיצוצים ותנועת רכבים. הם הקפידו לא לומר לאף אחד שהם בעליית הגג, למקרה שהמחבלים ישתלטו על טלפונים של חברי הקיבוץ. בשלב מסוים שמעו פיצוץ ענק וזכוכיות מתנפצות. לאחר כ-10 שעות ירד ליאור לקומת הקרקע כדי להביא עוד מים וקצת אוכל. כשעה מאוחר יותר הגיעו לביתם חיילים כדי לפנותם.
איפה התרחש האירוע:
חולית
שם המתועד/ת:
חרידה וליאור קליימן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 4.11.2023
ראיון ועריכת וידאו: ענת צום אילון
צילום: יעל שחר
עריכת תוכן: שרית ברונשטיין

מדיה נוספת
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













