
העדות המלאה
עדות
אירנה נורית כהן
נורית (אירנה) כהן, עובדת סוציאלית ממודיעין, מתנדבת בזק"א ביחידת הצוללנים. בימים הראשונים של המלחמה התמקדה בתמיכה במשפחת נמרי, שבתם נפלה בקרב ב-7.10. לאחר כשבועיים הצטרפה לפעילות זק"א בעוטף – איסוף גופות הנופלים והנרצחים, וגם גופות מחבלים. בהמשך נערך סבב שני של חיפוש ממצאים, 'ניקוי וזיכוי' בתוך אזורים צבאיים בקיבוצים, בנובה ובאזורי הקרבות. המשימה היתה למצוא ולאסוף שרידי אדם ודם, לשם כבוד המת. במקביל לפעילותה בעוטף לחמה בתה בעזה. בהמשך מצאה את עצמה נורית מסבירה ומספרת באנגלית למשלחות מחו"ל, שהגיעו לזירות בהן עבדה.
כך פעלה נורית במשך חמישה חודשים, עד שהסתיימה משימת זק"א. אז שבה והתנדבה לסיורים והרצאות לקבוצות וארגונים, הוזמנה לדבר באירועים ואף נסעה עם משלחות לחו"ל. כצוללנית ואשת זק"א נורית יזמה מיצג זיכרון במים, והדליקה משואה כנציגת זק״א ביום העצמאות.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
אירנה נורית כהן
ארגון:
זק״א
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רחל ובניה ברזלי
"חג, לא חג, זה ממש לא היה, הבנו שזה חירום חירום"- רחל ברזלי על ההחלטה להדליק טלוויזיה בשמחת תורה
ניר מורן
"יצאנו עם סכינים ככה, כאילו לא יודע, על כל דבר שלא יהיה" - ניר מורן מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
יוגב זורע
״כל העמודים השחורים שראינו, זה לא היה עזה, זה היינו אנחנו״ – יוגב זורע מצוות מידברן מספר על 7.10
לאה הלפרין, אבי הלפרין
"'תפתחו לנו, ברחנו מהמסיבה, תצילו אותנו' זה המשפט שהם אמרו"- מצטט אבי הלפרין את המילים הראשונות ששמע
שחף (שוף) דמארי
"אנחנו יוצאים ביחד כחוליה, ארבעה לוחמים בחופשה"– שחף (שוף) דמארי מספר על הלחימה במפלסים
שחף רוזוליו
"איך רגע אחד אנחנו יוצאים, חוגגים ושנייה אחרי, כאילו כלום"- שחף רוזוליו על שבעה באוקטובר באופקים













