תקציר העדות
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
העדות המלאה
עדות
מיכל כהן
ב-7.10 כשהחלו האזעקות, התקשר שליו בנה של מיכל וביקש ממנה להיכנס לממ"ד. הממ"ד שימש כחדר עבודה ולא היה מותאם לישיבה ממושכת. מיכל ראתה בווטסאפ הודעות של תיאורי זוועה על רציחות ושריפות בקיבוץ. בנוסף, ראתה בטלפון את חטיפתו של חתנה, אוהד בן עמי. מיכל שמעה את המחבלים נכנסים לביתה וקיוותה שלא ייכנסו לממ"ד. היא שהתה שעות ארוכות בממ"ד ללא אוכל ומים וב-12:00 בלילה הגיעו לחלצה ולהעבירה לבית מוגן יותר. בבית שהובאה אליו היא פגשה חברים מהקיבוץ, ביניהם חברה פצועה מירי. היא דאגה מאוד לבתה רז. בבוקר פונו לנתיבות ומאוחר יותר למלון בים המלח. רק כעבור 5 ימים נודע של שבתה רז נחטפה לעזה. הקהילה טופלה במסירות במלון אבל הייתה תחושה של אבל - כמעט כל החברים חוו אובדן. כשרז בתה שבה מהשבי, מיכל עברה להתגורר איתה בתל אביב עד שחרורו של אוהד לאחר כ-500 יום.
תאריך התיעוד:
20.02.2025
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
מיכל כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
גא"י מיכאל
ראיון:
גא"י מיכאל, שחר ס יטנר
עריכת וידאו:
גלעד בן טל
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז
סיו (יוסי) שצקי, מיכל אברהמי שצקי
"שמענו יריות של נשק חי ולא ידענו מי יורה על מי" - מיכל וסיו (יוסי) שצקי מתארים את 7.10 בקיבוץ מגן
גלית נחמיאס
זה הדבר הכי נורא לראות את הבן שלי מת, ירוי , לא זז"- גלית נחמיאס על מות בנה שנפל בקרב במושב ישע
