
העדות המלאה
עדות
ישי לוז
כשהחלה התקפת החמאס הוזעק ישי, חבר בכיתת הכוננות של הקיבוץ והחובש שלה, לטפל ברבש"ץ שנפגע ליד השער.
ממכשיר הקשר הגיעו קריאות מקיבוצים סמוכים, וישי הבין שהצבא לא מגיע, הם לבד. פינוי הפצועים התעכב, והחלטתו של ישי שלא לשים חוסם עורקים לרבש"ץ שנפגע ברגלו הצילה את הרגל.
אנשי כיתת הכוננות נפרסו על גדרות הקיבוץ להגן עליו. ישי הרגיש כמו בסיפורי מלחמת העצמאות; הם צריכים לשמור על עצמם ואין מי שיגיע לעזור. התחושה הייתה קשה. באימונים שהעביר להם הצבא הובהר שהצבא יגיע ותפקידם יהיה בעיקר לכוון את הכוחות.
ביום ראשון התפנו אנשי הקיבוץ לקיבוץ מזרע ושם החלו לארגן את חיי הקהילה. ישי נסע בין גבים למזרע ועזר בתחזוקת הקיבוץ. ישי מקווה שיימצא פתרון שיאפשר למשפחתו להישאר בקיבוץ בביטחון.
איפה התרחש האירוע:
גבים
שם המתועד/ת:
ישי לוז
ארגון:
כיתת כוננות
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













