
העדות המלאה
עדות
מיטל מקיץ דרזמן
מרבית משפחתה של מיטל מקיץ-דרזמן שהתה במגן בעת מתקפת המחבלים על הקיבוץ. מטחי הטילים בבוקר שבת היו חריגים בעוצמתם. בני המשפחה התכנסו בממ"דים בדירות השונות. דירתה של מיטל סמוכה למקום בו חדרו המחבלים לקיבוץ. קולות הירי החזקים הבאו אותה ואת בתה להתבצר בממ"ד עם כלביהן. במשך שעות ישבו יחד, כשהן מתוודעות לאירועים הקשים סביבן דרך הודעות הווטסאפ הקיבוציות והמשפחתיות. לאחר יומיים התפנו הילדים, אך מיטל נותרה בקיבוץ לסייע בפינוי החברים הוותיקים ולדאוג לפינוי מוסדר של פינות החי. בתקופה של חוסר וודאות, ותחושת הפקרה, שלא לומר הקרבה, ולצד אובדן אישי של האב שנפטר משברון לב, מיטל נאבקת לשמור על אופטימיות. כיתת הכוננות שהצילה את מגן מחזקת את ליבה. כך גם יוזמת הנוער להקים בית ספר בעין גדי, וחזרתם של החברים למגן. אלה מהווים מקור של אור ותקווה.
איפה התרחש האירוע:
מגן
שם המתועד/ת:
מיטל מקיץ דרזמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך צילום: 5.3.2024
צילום: דניאל גרשון
ראיון: אורה מימון פילבסקי
עריכת וידאו: אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן: נעה בר חושן

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקי בוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים