העדות המלאה
עדות
מיקי יודקה
מיקי יודקה גרה עם בעלה מאיר'קה כארבעים שנה בקיבוץ הדתי עלומים, שצופה לעבר רצועת עזה. בשבת בבוקר התכוננו מיקי ומאיר'קה לצאת להליכה, כמו בכל יום, אך כששמעו את האזעקות, נשארו בביתם. מיקי עם בתה, חתנה וחמשת נכדיה, אחד מהם תינוק, נכנסו לממ"ד. מאיר'קה נשאר במטבח, ליד החלון הגדול, הצופה לכיוון גדר הקיבוץ. כשהבחין במחבלים שחדרו לקיבוץ, הודיע מיד לכיתת הכוננות. בינתיים, בממ"ד, מיקי אמרה לבתה להניק את התינוק כדי שלא יבכה. היא זכרה את סיפוריו של אביה על התינוקות שבכו ביערות ברומניה, וכך התגלו ונרצחו. רק ביום ראשון בשלוש או ארבע לפנות בוקר, פונתה המשפחה מהקיבוץ, אז התברר שכיתת הכוננות הצילה את הקיבוץ, ואף חבר קיבוץ לא נרצח. מיקי בטוחה שתחזור הביתה, אך אינה יודעת מתי. היא אומרת: "האמון נסדק, אבל לא האמונה."
איפה התרחש האירוע:
עלומים
שם המתועד/ת:
מיקי יודקה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 23.01.2024
צילום: אלון רון
ראיון: תמר פינגולד
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: שירה גודמן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
