
העדות המלאה
עדות
מיקי יודקה
מיקי יודקה גרה עם בעלה מאיר'קה כארבעים שנה בקיבוץ הדתי עלומים, שצופה לעבר רצועת עזה. בשבת בבוקר התכוננו מיקי ומאיר'קה לצאת להליכה, כמו בכל יום, אך כששמעו את האזעקות, נשארו בביתם. מיקי עם בתה, חתנה וחמשת נכדיה, אחד מהם תינוק, נכנסו לממ"ד. מאיר'קה נשאר במטבח, ליד החלון הגדול, הצופה לכיוון גדר הקיבוץ. כשהבחין במחבלים שחדרו לקיבוץ, הודיע מיד לכיתת הכוננות. בינתיים, בממ"ד, מיקי אמרה לבתה להניק את התינוק כדי שלא יבכה. היא זכרה את סיפוריו של אביה על התינוקות שבכו ביערות ברומניה, וכך התגלו ונרצחו. רק ביום ראשון בשלוש או ארבע לפנות בוקר, פונתה המשפחה מהקיבוץ, אז התברר שכיתת הכוננות הצילה את הקיבוץ, ואף חבר קיבוץ לא נרצח. מיקי בטוחה שתחזור הביתה, אך אינה יודעת מתי. היא אומרת: "האמון נסדק, אבל לא האמונה."
איפה התרחש האירוע:
עלומים
שם המתועד/ת:
מיקי יודקה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 23.01.2024
צילום: אלון רון
ראיון: תמר פינגולד
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: שירה גודמן

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













