top of page

עדות

מומו - שלמה אפרים

מומו - שלמה אפרים

 |

נירים

עדות

מומו - שלמה אפרים

מומו - שלמה אפרים

|

נירים

העדות המלאה

עדות

מומו - שלמה אפרים

שלמה (מומו) ומטי אפרים הקימו משפחה רחבה, שחלקה מתגורר בנירים. לכבוד חג המשפחה, התכנסה המשפחה בנירים. עם תחילת המתקפה הם נכנסו לממ"ד ושלמה התחמש באקדח. מטחי הירי היו כבדים. שלמה הבין כי יש מחבלים בקיבוץ. הוא אמנם התנהל כרגיל, אך בראש דאגותיו עמדו ילדיו והנכדים. המחבלים נכנסו לבית בנו ושהו שם זמן רב. המשפחה הצליחה להיחלץ והחיילים הרגו את המחבלים. בעת ההתכנסות במועדון, שלמה התקשה לעכל את הסיכון בו היו נכדיו. הם פונו עם קהית נירים לאילת ולאחר מכן לבאר שבע. בליל מתקפת הטילים מאיראן, החליטו לחזור לנירים. שלמה מודע לאירועים שמנעו מנירים אסון כבד יותר. קהילת נירים התמודדה עם אתגרים קשים, אבל חזרה לעצמה בגדול. זה הניצחון שלנו, שלמה מקווה כי סיפור שכזה לא יקרה יותר.

איפה התרחש האירוע:

נירים

שם המתועד/ת:

מומו - שלמה אפרים

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page