העדות המלאה
עדות
מומו - שלמה אפרים
שלמה (מומו) ומטי אפרים הקימו משפחה רחבה, שחלקה מתגורר בנירים. לכבוד חג המשפחה, התכנסה המשפחה בנירים. עם תחילת המתקפה הם נכנסו לממ"ד ושלמה התחמש באקדח. מטחי הירי היו כבדים. שלמה הבין כי יש מחבלים בקיבוץ. הוא אמנם התנהל כרגיל, אך בראש דאגותיו עמדו ילדיו והנכדים. המחבלים נכנסו לבית בנו ושהו שם זמן רב. המשפחה הצליחה להיחלץ והחיילים הרגו את המחבלים. בעת ההתכנסות במועדון, שלמה התקשה לעכל את הסיכון בו היו נכדיו. הם פונו עם קהית נירים לאילת ולאחר מכן לבאר שבע. בליל מתקפת הטילים מאיראן, החליטו לחזור לנירים. שלמה מודע לאירועים שמנעו מנירים אסון כבד יותר. קהילת נירים התמודדה עם אתגרים קשים, אבל חזרה לעצמה בגדול. זה הניצחון שלנו, שלמה מקווה כי סיפור שכזה לא יקרה יותר.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מומו - שלמה אפרים
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
