העדות המלאה
עדות
מוטי גלעם
בתחילת המתקפה, מוטי גלעם, עובד סוציאלי במקצועו, הנחה סמינר טיפולי בפולין. בתו ובנו היו חלק מהמאמץ המלחמתי. מוטי התגייס מיידית למתן סיוע נפשי לנפגעי טראומה. הוא נפגש עם אוכלוסיות מטופלים שונות: חיילים, שורדי נובה, הורים שכולים לנרצחים ולחיילים, ופצועי מלחמה. מטופליו שיתפו בטראומה האישית, בכאב, באובדן, בכעס ובבושה. מוטי נרתם לטיפול ככל שנדרש - במפגשים אישים, סדנאות וריטריטים. הוא מספר על מאפייני השכול והטראומה של מטופליו. הוא מזדהה עם סיפוריהם הקשים ועם האתגר שלהם לשוב לתפקוד בחיי יום יום. לצד הכאב והשכול, מוטי מזהה את החוסן. לצד חווית הבגידה, ישנה העשייה המבורכת של מתנדבים רבים. השכול והאובדן פגעו כמעט בכל בית בישראל. הסיפורים נותרו איתו, אך הוא יודע למצוא הנאה בחייו. המטרה היא להחזיר את השליטה שלנו על החיים.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
מוטי גלעם
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
