
העדות המלאה
עדות
נועה בן-ברוך
נועה גדלה בקיבוץ כל חייה, עבדה בכל בו והכירה את כולם. היא גרה לבד בשכונת ה"מרצפות הירוקות" ובשבת בבוקר אחותה שחר צלצלה ואמרה לה לנעול הכל, כי אבי, בעלה, חבר כיתת הכוננות, הודיע שיש אירוע מורכב. חלון הממ"ד ל א נסגר ואחותה אמרה שתבקש מאבי שיגיע אליה. היא התקשרה, אך לא היה מענה: אבי נהרג כבר ב7:00 בבוקר. אחיה התאום, יובל, הצליח ליצור איתה קשר לפני שהתקשורת והחשמל נפלו, ויעץ לה לשכב מתחת למיטה. כך שעות, בחושך, מוקפת ביריות מכל עבר, שכבה בחלל הצר מתחת למיטה. בחצות דפקו על דלתה, אחיה שלח את הצבא לדירתה. היא חולצה ועברה עם החיילים בדירות הסמוכות. רק מישהי אחת הסכימה לפתוח ופונתה יחד איתה לדירה אחרת בבניין סמוך.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
נועה בן-ברוך
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים ו ערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













