top of page

עדות

נורית לביא

נורית לביא

 |

נירים

עדות

נורית לביא

נורית לביא

|

נירים

העדות המלאה

עדות

נורית לביא

נורית נולדה וגדלה בנירים. עבדה במערכות החינוך ועם ותיקי הקיבוץ. בצבא הכירה את מיכאל (מיכי), ואת ביתם קבעו בנירים. עמוס הבן הצעיר מבן ארבעה, גר בקיבוץ עם אשתו דורון סמוך לגדר. בשישי חגגו עם כל הקיבוץ. בבוקר עם תחילת האזעקות נכנסו לממ"ד. שמעו יריות והמחבלים דפקו על החלונות וניסו לפרוץ פנימה. נורית דאגה לעמוס ודורון שבחודש התשיעי, הם עדכנו אותה בנעשה בביתם, המחבלים ניסו להיכנס בדלת אחורית, ירו רימונים והדלת נתקעה. שעות רבות ישבו נורית ומיכי בממ"ד. לקראת הערב פינו אותם למועדון ובתי הילדים. נורית חששה שדורון תלד באותו הלילה והיתה איתה. למחרת, התפנו ברכבם הפרטי, יחד עם עמוס והילדים לחברים. לאחר זמן קבעו את ביתם הזמני בכפר מונש בשרון, שם מתגורר הבן בעז.

איפה התרחש האירוע:

נירים

שם המתועד/ת:

נורית לביא

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page