
העדות המלאה
עדות
נורית לביא
נורית נולדה וגדלה בנירים. עבדה במערכות החינוך ועם ותיקי הקיבוץ. בצבא הכירה את מיכאל (מיכי), ואת ביתם קבעו בנירים. עמוס הבן הצעיר מבן ארבעה, גר בקיבוץ עם אשתו דורון סמוך לגדר. בשישי חגגו עם כל הקיבוץ. בבוקר עם תחילת האזעקות נכנסו לממ"ד. שמעו יריות והמחבלים דפקו על החלונות וניסו לפרוץ פנימה. נורית דאגה לעמוס ודורון שבחודש התשיעי, הם עדכנו אותה בנעשה בביתם, המחבלים ניסו להיכנס בדלת אחורית, ירו רימונים והדלת נתקעה. שעות רבות ישבו נורית ומיכי בממ"ד. לקראת הערב פינו אותם למועדון ובתי הילדים. נורית חששה שדורון תלד באותו הלילה והיתה איתה. למחרת, התפנו ברכבם הפרטי, יחד עם עמוס והילדים לחברים. לאחר זמן קבעו את ביתם הזמני בכפר מונש בשרון, שם מתגורר הבן בעז.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
נורית לביא
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
ס יגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן













