
העדות המלאה
עדות
נורית לביא
נורית נולדה וגדלה בנירים. עבדה במערכות החינוך ועם ותיקי הקיבוץ. בצבא הכירה את מיכאל (מיכי), ואת ביתם קבעו בנירים. עמוס הבן הצעיר מבן ארבעה, גר בקיבוץ עם אשתו דורון סמוך לגדר. בשישי חגגו עם כל הקיבוץ. בבוקר עם תחילת האזעקות נכנסו לממ"ד. שמעו יריות והמחבלים דפקו על החלונות וניסו לפרוץ פנימה. נורית דאגה לעמוס ודורון שבחודש התשיעי, הם עדכנו אותה בנעשה בביתם, המחבלים ניסו להיכנס בדלת אחורית, ירו רימונים והדלת נתקעה. שעות רבות ישבו נורית ומיכי בממ"ד. לקראת הערב פינו אותם למועדון ובתי הילדים. נורית חששה שדורון תלד באותו הלילה והיתה איתה. למחרת, התפנו ברכבם הפרטי, יחד עם עמוס והילדים לחברים. לאחר זמן קבעו את ביתם הזמני בכפר מונש בשרון, שם מתגורר הבן בעז.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
נורית לביא
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













