העדות המלאה
עדות
אפק לבני
אפק חגג עם חבריו בפסטיבל נובה, כשהחל ירי הטילים. עם התעצמות הירי, החל אפק להבין את גודל האירוע ואת סכנותיו. למזלו, היה לו את הרכב הגדול של אימו, שיכול היה להכיל נוסעים רבים יותר. עם אביו היה בקשר רצוף דרך הטלפון הנייד, דבר שסייע לו לקבל מידע על הנעשה באזור ועל הסכנות בזמן אמת. אפק מתאר כיצד פעל בכל רגע על בסיס חשיבה מכוונת מטרה ומבוססת נתונים מהשטח. ברכב בו נהג מצאו מחסה והצלה עשרה אנשים, ששניים מהם נכנסו לתא המטען. בכל אותו יום, אפק הרגיש אחריות רבה לאנשים שמצאו מקלט ברכבו. הוא היה מכוון לרווחתם ולהצלתם. רק לאחר שאחרון הנוסעים ירד בבטחה בביתו, הרגיש אפק כי השלים את משימתו בהצלחה. על פי אפק אנו נדרשים לתהליך של החלמה. נמשיך ביחד, לא לשכוח, להחלים ולהתקדם קדימה. זו המשימה העומדת לפנינו עכשיו.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
אפק לבני
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 24.12.2023
צילום: חן ליאופולד
ראיון: דבורית שרגל
עריכת וידאו: רותי מינסטר
עריכת תוכן: נעה בר חושן
קולוריסט: חגי שריר
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
