
העדות המלאה
עדות
עפרה רז
כשהחלו האזעקות נכנסו עפרה ואורחיה לממ"ד - שישה מבוגרים וכלב. עפרה הכניסה מזרונים, מים, אוכל ומטענים לטלפונים, סגרה את הדלתות והגיפה תריסים. כאשר הבינו שיש חדירת מחבלים הכניס אורי בעלה את האקדח לממ"ד והם עשו תורנויות בהחזקת ידית הדלת. בדיעבד, למדה שקלצ'ניקוב יכול לחדור את הדלת. למזלם לא נאלצו ללמוד זאת בדרך הקשה. למוחרת התפנה רוב הקיבוץ לאילת. אורי נשאר בקיבוץ בתפקידו כראש צח"י, ועפרה נדדה בין בתי חברים ובני משפחה. בחודשים הבאים הייתה עפרה עסוקה בעזרה לחברים, הגיעה ללוויות ולניחום אבלים ודאגה לחבר את בני המשפחה שהיו מפוזרים במקומות שונים. לאחר שנה חזרה עפרה לקיבוץ ולעבודתה בגידולי שדה. מה שעזר לה להישאר אופטימית וממוקדת תמיכת חבריה והתמיכה שנתנה לאחרים.
בשולי הדברים ביקשה עפרה להוסיף שעד שלא מחזירים את החטופים יכולת ההתמודדות וההתנהלות היומיומית קשים במיוחד. היא דורשת מנתניהו וממקבלי ההחלטות להחזיר את כולם.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
עפרה רז
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים ו ערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













