top of page

עדות

אור חדד

אור חדד

 |

פסטיבל נובה

עדות

אור חדד

אור חדד

|

פסטיבל נובה

העדות המלאה

עדות

אור חדד

אור הגיעה עם חברות למסיבה סביב 4:30 בבוקר. כשהאזעקות התחילו ב6:30, היא לא התרגשה. אך כשכולם התחילו לצאת מהמתחם, אור ניסתה למצוא את החברות שאיתן הגיעה. היא לא הצליחה, אך מצאה זוג חברות מהרצליה שעבדו בהפקה. כדי למצוא מקלט מהרקטות, הן עצרו במיגונית. קולות ירי שנשמע במרחק בתחילה, התחילו להתקרב עד שהמיגונית הפכה למטרה לירי ולזריקת רימוני עשן ורסס. אור נפרדה מבן הזוג ומהמשפחה, עצמה עיניים והייתה בטוחה שלא תשרוד את זה. אור היתה במיגונית כארבע שעות עד שחולצה. מתוך כ-30 איש שנכנסו למצוא מקלט במיגונית, שרדו שבעה. אור מדברת על התחושות שלה ועל ההתמודדות והניסיון להשתקם.

איפה התרחש האירוע:

פסטיבל נובה

שם המתועד/ת:

אור חדד

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

תאריך הראיון: 15.10.2023
צילום: רחלי וסרמן
ריאיון: איילת הלר
עריכת וידאו: ענבל מירום
עריכת תוכן: שחר כהן

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page