העדות המלאה
עדות
אורן בן חקון
בשבת בבוקר הטלפון של אורן, צלם עיתונות, הוצף בהודעות צבע אדום. ככל שהזמן עבר, הבין שכצלם עליו להיות במקום האירוע. בשדרות ראה כוחות רבים ואת תחנת האוטובוס הזרועה בגופות המטיילים שנרצחו – ואז הבין שמשהו רציני מאוד קורה. הוא צילם את המכוניות ההפוכות ואת הגופות. בשעה שלוש פנה לצומת שער הנגב. כביש 34 היה מלא בגופות ומכוניות של משתתפי המסיבה, ואורן תיעד כשהוא מנותק מרגשות. כשנכנס למכונית לעזוב את המקום התחיל פתאום מטח ירי מטורף. הוא יצא מהמכונית והתחבא מאחורי חומה. הכוחות המיוחדים שהגיעו החלו להילחם במחבלים. תוך כדי הירי אורן זחל לכיוון המכונית כדי להוציא את המצלמות שהשאיר שם וצילם. כשהירי נרגע הוא ברח מהמסתור ושלח מהדרך את התמונות שלו, שפורסמו בכל מקום.
אחרי יומיים צילם בכפר עזה טביעות כף יד מגואלות בדם על קיר הממ"ד. הוא לא חשב שמישהו שרד שם. הוא העלה את התמונה לפייסבוק וקיבל תגובה ממישהי שסיפרה לו שאלה טביעות כפות ידיה, שנשארו על הקיר כשניסתה לברוח.
ב-7.10 אורן רואה עצמו כמי שנולד מחדש, כי ראה את המוות ושרד. הוא שמח שנשאר בחיים גם כדי לתעד הכול לדורות הבאים.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
אורן בן חקון
ארגון:
תקשורת
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים ו ערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
