
העדות המלאה
עדות
אורן בן חקון
בשבת בבוקר הטלפון של אורן, צלם עיתונות, הוצף בהודעות צבע אדום. ככל שהזמן עבר, הבין שכצלם עליו להיות במקום האירוע. בשדרות ראה כוחות רבים ואת תחנת האוטובוס הזרועה בגופות המטיילים שנרצחו – ואז הבין שמשהו רציני מאוד קורה. הוא צילם את המכוניות ההפוכות ואת הגופות. בשעה שלוש פנה לצומת שער הנגב. כביש 34 היה מלא בגופות ומכוניות של משתתפי המסיבה, ואורן תיעד כשהוא מנותק מרגשות. כשנכנס למכונית לעזוב את המקום התחיל פתאום מטח ירי מטורף. הוא יצא מהמכונית והתחבא מאחורי חומה. הכוחות המיוחדים שהגיעו החלו להילחם במחבלים. תוך כדי הירי אורן זחל לכיוון המכונית כדי להוציא את המצלמות שהשאיר שם וצילם. כשהירי נרגע הוא ברח מהמסתור ושלח מהדרך את התמונות שלו, שפורסמו בכל מקום.
אחרי יומיים צילם בכפר עזה טביעות כף יד מגואלות בדם על קיר הממ"ד. הוא לא חשב שמישהו שרד שם. הוא העלה את התמונה לפייסבוק וקיבל תגובה ממישהי שסיפרה לו שאלה טביעות כפות ידיה, שנשארו על הקיר כשניסתה לברוח.
ב-7.10 אורן רואה עצמו כמי שנולד מחדש, כי ראה את המוות ושרד. הוא שמח שנשאר בחיים גם כדי לתעד הכול לדורות הבאים.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
אורן בן חקון
ארגון:
תקשורת
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













