top of page

עדות

אורן בוכשטב

אורן בוכשטב

 |

נירים

עדות

אורן בוכשטב

אורן בוכשטב

|

נירים

העדות המלאה

עדות

אורן בוכשטב

אורן בוכשטב, חקלאי בנשמתו, נולד בנירים, ושם נולדו ילדיו יגב, נופר ויובל. בשבעה באוקטובר נחטפו יגב ואשתו רימון מביתם בקיבוץ, וכרמלה, אימו של אורן נפגעה בקרב שהיה ליד ביתה. אורן ואשתו אסתר, חברת צוות צח"י, הסתגרו בממ"ד עד שחולצו בידי הצבא. הם שמעו כל הזמן אנשים מסביב לביתם, אבל המחבלים לא ניסו לפרוץ אליהם. הצבא חילץ אותם לקראת ערב ולמוחרת פונו ללהב. בדרך הם מסרו את כלביהם המפוחדים של יגב ורימון לכלבייה. הריאיון מתמקד בהתמודדות של בני המשפחה עם אי־הוודאות באשר לגורלו של יגב עד הידיעה על הירצחו בידי חמאס, ומתאר את הקשיים שליוו את הזיהוי. גופתו חולצה במבצע צבאי. אורן ואסתר ממשיכים לפעול להחזרת החטופים, ואורן אף שולל את החזרה לביתם בנירים כל עוד החטופים בעזה.

איפה התרחש האירוע:

נירים

שם המתועד/ת:

אורן בוכשטב

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page