העדות המלאה
עדות
אורנה כהן
אורנה, ילידת הקיבוץ, גרה עם שמוליק, בעלה, קרוב לגדר הגבול. הפחד מחדירת מחבלים זכור לה עוד מימי הפדאיון. בשבת בבוקר שמעו התרעת צבע אדום וירי. שמוליק שמע יריות משער הקיבוץ. מצפייה בטלוויזיה הבינה שמשהו נוראי מתחולל מסביבם, אך התקשתה לעכל שזה קורה אצלם. מכרים מבארי דיווחו על המתרחש שם. במערכת ההתרעה הופיעו הודעות על גורמים עוינים שנכנסו לניר יצחק ויש נפגעים. אורנה הרגישה שכל מה שפחדה ממנו קורה, וחרדה לאביה הקשיש ולבתה שמתגוררים בקיבוץ, ולנכדתה שמשרתת באזור. במשך שעות שהו בממ"ד, כשבעלה מחזיק בידיו שני סכינים. לקראת אחר הצהרים הודיעו שמגיעה יחידת לוט"ר, אך רק בלילה כינסו את כולם במקום מרכזי ומשם הוסעו למלון באילת. אחרי תקופה עברו לקיבוץ איילות שם החלה ליצור, יחד עם אחרים, את כלניות הקרמיקה שמסמלות את דרום אדום. אורנה רוצה לחזור לקיבוץ ולבית.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
אורנה כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
יובל שלפמן
״אני עובד מאוד מאוד על אוטומט״ - יובל שלפמן, חובש ונהג אמבולנס באיחוד הצלה, על הטיפול בפצועים ב-7.10
עדנה גל-אור
"אני מבינה את הסיטואציה, אבל אני לא מבינה את הסיטואציה, אני פשוט על אוטומט"-עדנה גל-אור על 7.10
עזריאל אסף, יצחק (איציק) לייכטר
"החלטנו לא לתת לאף אחד את המתנה להחריב לנו את הבית" - עזריאל אסף ויצחק לייכטר על שבעה באוקטובר בסעד
חיה קופלד
"במהלך התפקיד אמרתי לעצמי שאני במקום הנכון, ברגע היסטורי" - חיה קופלד מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
