
העדות המלאה
עדות
סיגל רוטשטיין פרוסט
בשבת בבוקר, שי הבן הצעיר ישן בממ"ד וסיגל ואייל הצטרפו אליו. שני ילדיהם הגדולים נשארו בליל שישי אצל המשפחה בקיבוץ סופה. אייל, חבר כיתת הכוננות, התארגן ליציאה והציע לסיגל לעבור לממ"ד של החברים שלהם. סיגל עברה אליהם וב-9:30 אייל חזר, עצבני ודרוך ולא תיקשר עם סיגל. כשנדמה היה להם שמחבלים מתקרבים הם שמרו על שקט. שי היה חסר שקט וסיגל נאלצה לשים את ידה על פיו על מנת להשתיקו והרגישה כמו בשואה. אחותה כתבה בקבוצה שמחבלים נכנסו לביתם. זה היה רגע קשה מנשוא. לקראת ערב, הוחלט לפנות את חברי הקיבוץ לגנים הממוגנים. סיגל פגשה את הוריה ואת אחיותיה ושמעה מהחברים מה אירע בקיבוץ ועל חברם, טל חיימי, שהיה עם אייל בכיתת הכוננות, ובדיעבד התברר שנרצח וגופתו מוחזקת בעזה. למחרת בערב יצאו במכוניתם לכיוון אילת, שם נפגשו על ילדיהם הגדולים.
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
סיגל רוטשטיין פרוסט
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
ס יגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן













