
העדות המלאה
עדות
שרית לזניק קורצמן
שרית, בעלה יונתן והתינוקת זוהר התעוררו ביום שמחת תורה לקול האזעקות ונכנסו לממ"ד. הם בילו שם 26 שעות רצופות. במשך כל אותו הזמן קיבלו הודעות ושיחות ולאט לאט הבינו שמחבלים חדרו כנראה לקיבוץ, אבל לא הייתה להם תמונה מלאה. הם לקחו איתם לממ"ד סכין גדולה ועשו תורנויות בהחזקת הדלת ובשמירה על הבת. רק ביום ראשון בבוקר חולצו מהקיבוץ. שרית מספרת על חברים שהיו אתם בערב שמחת תורה ולא רצו להישאר ללון, על ההבנה שאולי ייחטפו, על אחיה החייל שהגיע לאזור כדי לעזור, על הוריו של יונתן שחשבו שמחבל חדר לביתם (בטעות), על החזרה לקיבוץ למרות החששות.
איפה התרחש האירוע:
עלומים
שם המתועד/ת:
שרית לזניק קורצמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













