top of page

עדות

שי לוי

שי לוי

|

נירים

העדות המלאה

עדות

שי לוי

שי לוי, כתב צבאי, אשתו ושלושת בניו, הצטרפו לקהילת נירים. ביתם במרכז הקיבוץ. בשישי חגגו בחג המשק, וחבר של אחד הבנים נשאר ללון בביתם. בבוקר התעוררו להתרעות צבע אדום, ירי נשק קל בקיבוץ, והודעות ווטצאפ על מחבלים התוקפים את הבתים. הם הסתגרו בממ"ד, ושי החזיק את הידית בכל כוחו. המחבלים פרצו לבית, ניסו לפתוח את הממ"ד ולהבעיר את הבית, אך כשלו. המשפחה השתחררה אחרי הצהרים על ידי כוח מגלן. חברי הקיבוץ התרכזו במועדון. שי עלה על מדים והחל לסייע בפינוי החברים. למחרת התפנתה הקהילה לאילת, ומשם לבאר שבע. שי חזר ללון חלקית בנירים והצטרף לכיתת הכוננות. האירוע מטלטל, אפוקליפטי. נוצר שבר עמוק. החזרה לנירים מותנית בהחזרת תחושת הביטחון. מול ממשלה שברובה אינה מתפקדת, מתנדבים רבים וכוחות מהקהילה פועלים למציאת פתרונות הולמים.

איפה התרחש האירוע:

נירים

שם המתועד/ת:

שי לוי

ארגון:

תקשורת

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page