
העדות המלאה
עדות
שני אפרים
שני אפרים, חברה ותיקה בנירים, עבדה בגנים בניר עוז, ושירתה במשך שנים כחלק מכיתת הכוננות. לאחר חגיגות חג המשק, הלכה לביתה והתעוררה לאזעקות צבע אדום. שני שמעה קולות בערבית, יריות וקולות נפץ חזקים אך היא היתה שאננה. היא לא היתה חשבה שהמחבלים יכולים לפרוץ לבתים. לאחר שתים עשרה שעות בממ"ד, פונתה עם החברים למועדון. במדרכה ליד הבית שכב הרוג חברה הטוב רועי פופלוול. במועדון החלה להבין את עוצמת האירועים, כמו פריצת המחבלים לבית אחיה ומשפחתו. בעת השהות באילת, שני המעשית והיעילה סייעה לבאי המלון, ואף השתלבה בקונדיטוריה שם. הקהילה עברה לבאר שבע ומשם שני חזרה לנירים, כי על חבל ארץ לא מוותרים. אנו החזקים שניצחנו את החמאס בכך ששבנו הביתה. תפקידנו לתת כוח למשפחות החטופים, ולהביט קדימה לעתיד.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
שני אפרים
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













