
העדות המלאה
עדות
שרון טייץ
שרון טייץ הוא בן למייסדי נחל עוז וחבר ותיק בעצמו. הוא וזוגתו רונית מתגוררים בקיבוץ. בנו עומר גר בשכונת הצעירים. בתחילת המתקפה נחשף לקולות הקרב בו נרצחה שכנתו שושנה ברוש. הידיעה על הרצחה הגיעה מקולגה מחוץ לקיבוץ. שרון לא היה מודע לעוצמת המתקפה. עומר בחר ללכת לשכנו, חן שפריר, איתו שהה בממ"ד לאורך שעות היום. הקשר עם עומר נותק וחודש כאשר החיילים כינסו את התושבים במקום מרוכז. הבית של שרון לא נפרץ. לחדר של בנו חדרו בוזזים. בעת הפינוי, במפגש עם בני הקהילה, החלו להתחבר פיסות המידע שתיארו את גודל האובדן. קרו ניסים ביום הזה, אומר שרון, אך איבדתי את יכולת השמחה. לשרון ברור שישוב לנחל עוז. לדעתו, חשוב שהקיבוץ יחזור להיות מקום שטוב לחיות בו. זה הזמן לגמישות והכלה כלפי החברים.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
שרון טייץ
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













