העדות המלאה
עדות
שירי אביב
שירי קמה בבהלה למטח יריות חריג ב-6:30 בבוקר. שלושה מילדיה ישנו בממ״ד, ואחת הבנות ישנה אצל סבתה. בעלה נסע מוקדם מהבית. ב-7:07 הבינה שיש חדירה לקיבוץ והם שמעו יריות קרובות וערבית. לא הייתה קליטה והיא התרכזה בהרגעת הילדים. מדי פעם חזרה הקליטה וכך נודע לה על מחבלים בבית גיסתה ויריות על בית הוריה בקיבוץ. היא תרגלה עם הילדים את האפשרות שמחבלים יכנסו אליהם ובמקביל החזיקה את ידית הדלת. לא נשארו כמעט מים והם רק הרטיבו שפתיים. סביב 14:00 שירי הכניסה מים ושקית בייגלה. הילדים נרדמו והיא החלה לכתוב הודעות פרידה. בלילה הילדים נרדמו והיא נשארה דרוכה. בראשון בבוקר הגיע אלעד, בעלה, ואמר שניתן לצאת מהממ״ד. הוא טיפל בילדים ושירי, כמנהלת הקהילה, החלה לתפעל את פינוי הקהילה מול הצבא. הם יצאו מהקיבוץ במשאיות צבאיות ב-17:30, תחת אש, ודרך מראות זוועות, עד אילת. שירי ארגנה את הקהילה ומנסה לייצר לה ודאות.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
שירי אביב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
יובל שלפמן
״אני עובד מאוד מאוד על אוטומט״ - יובל שלפמן, חובש ונהג אמבולנס באיחוד הצלה, על הטיפול בפצועים ב-7.10
עדנה גל-אור
"אני מבינה את הסיטואציה, אבל אני לא מבינה את הסיטואציה, אני פשוט על אוטומט"-עדנה גל-אור על 7.10
עזריאל אסף, יצחק (איציק) לייכטר
"החלטנו לא לתת לאף אחד את המתנה להחריב לנו את הבית" - עזריאל אסף ויצחק לייכטר על שבעה באוקטובר בסעד
חיה קופלד
"במהלך התפקיד אמרתי לעצמי שאני במקום הנכון, ברגע היסטורי" - חיה קופלד מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
