
העדות המלאה
עדות
לאה שמואל
בליל שבת, חג שני של סוכות, ישבו לאה ויונתן שמואל עם משפחתם הרחבה סביב השולחן. האווירה היתה טובה וחמה. בבוקר שבת קמו לקולות של פיצוצים חזקים ואזעקות צבע אדום. הודעות ווטסאפ הזהירו מחדירת מחבלים, ובטלוויזיה נראו מראות קשים מהעוטף ומרחבי הארץ. המשפחה הסתגרה בממ"ד. לאה חשה תחושת סכנה לחייהם. לאחר זמן, הגיעו בשורות קשות על רציחתם של אור וגיל תעסה, קרובי המשפחה. אחיה של לאה נלחם ביד מרדכי, ובעלה, יוני, גויס ללחימה בבסיס אורים. ביום ראשון, החליטה לאה לעזוב את המושב בכל מחיר. בדרך נחשפה למראות הקשים של הלחימה. לאחר שבועות של מגורים במלון ואצל חברים ומשפחה, החליטה לאה לחזור למושב עם ילדיה, כדי לחוות שוב בית ומשפחה. לאה מבינה כי עליהם לבנות בית שיגן עליהם מכל צרה שלא תבוא בעתיד. יוני יצטייד בנשק, והם ימשיכו להתפלל לבטחון המשפחה והעם.
איפה התרחש האירוע:
שובה
שם המתועד/ת:
לאה שמואל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-02-18
צילום: מיכל סבג
ראיון: אילה שקלאר
עריכת וידאו: הילה דגן
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: חגי אדוריאן

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













