העדות המלאה
עדות
לאה שמואל
בליל שבת, חג שני של סוכות, ישבו לאה ויונתן שמואל עם משפחתם הרחבה סביב השולחן. האווירה היתה טובה וחמה. בבוקר שבת קמו לקולות של פיצוצים חזקים ואזעקות צבע אדום. הודעות ווטסאפ הזהירו מחדירת מחבלים, ובטלוויזיה נראו מראות קשים מהעוטף ומרחבי הארץ. המשפחה הסתגרה בממ"ד. לאה חשה תחושת סכנה לחייהם. לאחר זמן, הגיעו בשורות קשות על רציחתם של אור וגיל תעסה, קרובי המשפחה. אחיה של לאה נלחם ביד מרדכי, ובעלה, יוני, גויס ללחימה בבסיס אורים. ביום ראשון, החליטה לאה לעזוב את המושב בכל מחיר. בדרך נחשפה למראות הקשים של הלחימה. לאחר שבועות של מגורים במלון ואצל חברים ומשפחה, החליטה לאה לחזור למושב עם ילדיה, כדי לחוות שוב בית ומשפחה. לאה מבינה כי עליהם לבנות בית שיגן עליהם מכל צרה שלא תבוא בעתיד. יוני יצטייד בנשק, והם ימשיכו להתפלל לבטחון המשפחה והעם.
איפה התרחש האירוע:
שובה
שם המתועד/ת:
לאה שמואל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-02-18
צילום: מיכל סבג
ראיון: אילה שקלאר
עריכת וידאו: הילה דגן
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: חגי אדוריאן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
