top of page

עדות

סיגל שבלמן

סיגל שבלמן

 |

ניר יצחק

עדות

סיגל שבלמן

סיגל שבלמן

|

ניר יצחק

העדות המלאה

עדות

סיגל שבלמן

בשבת בבוקר, יצאה סיגל למשמרת כמאבטחת בפסטיבל נובה. מטחי הטילים אילצו אותה לשוב לאחור. במשך אותו היום, שהתה עם הוריה בממ״ד ביתם. סיגל הייתה מחוברת לטלפון, מנסה להבין מה קורה, ולעזור באיתור מיקומם ומצבם של חברי קיבוץ. בשלב מסוים, הגיע מחבל לסף ביתם ואביה ירה בו. עשר הדקות שבין הרגע בו שמעה ירייה, ועד שראתה את האב ללא פציעה, היו מהקשות בחייה. אחר הצהרים הגיעו החיילים לביתם, ומתח השעות האחרונות התפוגג מעט. הקיבוץ התפנה לבית מלון באילת. במהלך הפינוי עזרה סיגל לבני הדור המבוגר. סיגל מדגישה את תחושת ההלם, והציפיה לצבא שלא הגיע. להרגשתה, במשך שנים החדירו באנשי העוטף תחושת ביטחון מזויפת, שלא תאמה את המצב הבטחוני. בשלב זה היא אינה מתכוונת לחזור לקיבוץ.

איפה התרחש האירוע:

ניר יצחק

שם המתועד/ת:

סיגל שבלמן

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page