top of page

עדות

תמה חלפין חפץ

תמה חלפין חפץ

 |

נירים

עדות

תמה חלפין חפץ

תמה חלפין חפץ

|

נירים

העדות המלאה

עדות

תמה חלפין חפץ

תמה נולדה וגדלה בנירים ועזבה אחרי הצבא. הוריה, אחיה וסבתה גרים בקיבוץ. בשישה באוקטובר הגיעה עם שניים מילדיה, תאומים בני שתים עשרה. בלילה הייתה כל המשפחה מפוזרת בין ארבעה בתים בקיבוץ. תמה ישנה בממ"ד ולכן אזעקת צבע אדום בשבת בבוקר לא הלחיצה אותה. כשהתחילו להישמע יריות הם היו שלושה בממ"ד והבינו שיש מחבלים בקיבוץ אבל לא בכל העוטף. היו בטוחים שהצבא הגיע. בשעות האלה עוד לא היו ידיעות בחדשות ורק בשבע וחצי ראתה את תמונת הטנדרים בשדרות שהסתנכרנה עם ההודעות שהתחילו להגיע מניר עוז ומנילי, חברתה הטובה מבארי. רק יותר מאוחר התקשרה אימא שלה, שאצלה היו הילדים, ואמרה שאבא שלה, שעמד עם נשק מחוץ לממ"ד, ראה שמחבלים לוקחים את חנה פרי. הייתה הרגשת חוסר אונים. רק בצהרים הגיע הצבא ורק אחר הצהרים אפשרו להם לצאת מהממ"ד למועדון. התחושה במועדון הייתה של מחנה פליטים. רק בתשעה באוקטובר הצבא אפשר לצאת מהקיבוץ. ההורים שלה ואחיה חזרו לקיבוץ מיד כשהתאפשר.

איפה התרחש האירוע:

נירים

שם המתועד/ת:

תמה חלפין חפץ

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page