
העדות המלאה
עדות
יערה גולן
יערה גולן נולדה בקיבוץ נירים. נחל עוז הפך לבית עבורה ועבור ענב בן זוגה, ושלושת ילדיהם. בני המשפחה השכימו לקום. כשנשמע צבע אדום הם הסתגרו בממ"ד, אך לאחר מחשבה עברו לממ"ד השני, המוסתר ביותר וניתן לנעילה. קולות הלחימה והמחבלים סבבו אותם והעלו את מפלס החרדה. יערה חשה לא פעם כי כאן יסתיימו חייהם. אנשים שהיו שכניהם הקרובים נחטפו ונרצחו, אך המשפחה של יערה שרדה בדרך נס. בשעות אחה"צ נשמעו קולות אנשים שנכנסו, ויערה החביאה את בנותיה בחשש גדול, שהתבדה כשהתברר שהיו אלה חיילים. יערה מתארת את הפינוי מעורר החרדה ואת הדאגה לגורל משפחתה בנירים. יערה אסירת תודה על מעטפת התמיכה שקיבלה המשפחה בכרמים, מה שאפשר את החזרה המדודה לחיים. נחל עוז הוא הבית, אך לתחושתה, אין לחזור לישובים עד אשר יחזרו החטופים. "זה בלתי נסבל בעיני לחזור כשהם אינם".
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
יערה גולן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













