
העדות המלאה
עדות
יעל קפלן
יעל ומשה קפלן בנו במפלסים את ביתם כחלק מקהילת הקיבוץ. עם חדירת המחבלים לישוב, משה, רבש"ץ הקיבוץ, הקפיץ את כיתת הכוננות ויצא להלחם על הבית. יעל נותרה לבדה בממ"ד, ללא חשמל, חשופה לקולות הירי, ההפגזות, והודעות הווטסאפ הקשות. בהמשך הצטרפה לממ"ד של השכנים, בו מצאו מקלט גם שורדים מהנובה. יממה שלמה של לחימה קשה, חוסר ודאות ודאגה הסתיימה בפינוי מהבית. מרחבי הקיבוץ והכבישים הפכו לשדה קרב. המראות היו קשים. המפגש עם הקהילה והמשפחה הציף את חוויות האובדן. משה נותר בישוב ויעל עברה למרכז. כך במשך חודשים ארוכים התמודה יעל עם תחושות הכאב והחרדה. יעל איבדה את תחושת הבית הבטוח שתמיד חשה במפלסים. היא מאחלת שנצליח לחזור הביתה ולהרגיש בית.
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
יעל קפלן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













