"בשבת בבוקר למשמע האזעקה רצו שני ובעלה וארבעת ילדיהם למיגונית ברחוב. בבית לא היה ממ"ד. כששמעו גם יריות הסתגרו בחדר בביתם וניסו לשמור על שקט מוחלט. הילדים הקטנים ובתוכם תינוק וילדה על הרצף האוטיסטי העסיקו את עצמם ושמרו על שקט מוחלט. השכנים דיווחו על מחבלים עם RPG שצלצלו אצלם בפעמון, בבית ממול נחטפו רחל ובעלה כבני ערובה. המחבלים נוטרלו רק מאוחר בלילה. בחוץ נשמעו פעמים רבות התפוצצויות,

"ואז היא אומרת לי, 'שרלי, יש מחבלים בבית!'" – אריאלה אלבז ושרלי אלגריסי מספרים על 7 באוקטובר באופקים

"היה פחד מוות שבחיים לא הרגשתי אותו״ - מיכל ביליה מספרת על 7 באוקטובר באופקים

"השכנים שירדו מהגג מיששו אותנו: אתם חיים? היינו בטוחים שרצחו את כולכם!" – חן אפללו על 7.10 באופקים

שמעון זגורי סיפר על המפגש שלו פנים אל פנים עם המחבלים שחדרו לאופקים.

"וראינו מלחמה לנגד העיניים, ממש מלחמה" - רוני בוחניק מספר על שבעה באוקטובר באופקים

”לפי היריות אני הבנתי שהוא נרצח“ – אישיטו צ׳אנה מספרת על 7 באוקטובר באופקים

"לא לדבר שום מילה, הם, הם מבלבלים אותנו" - שוקי יוסף מספר על שבעה באוקטובר באופקים

״אני רואה את זה וזה כמו סרט בלהות, איך אנשים נופלים״ -אליעזר דגן על 7.10 באופקים

״שכבתי במטבח עם ידיים מאחורי הצוואר, שעתיים וחצי לא זזתי״ - פארג' טופחי מספר על ה-7 באוקטובר באופקים

”נקש על הדלת, פשוט דחף אותו פנימה ואמר: אל תצאו, יש מחבלים!“ –זהבה ועקנין על 7 באוקטובר באופקים

"הסיפור של אופקים הוא גבורת האזרחים"

"אמרתי לבחור: 'תקשיב, אני הולכת להביא את הרכב ומגיעה לפנות פצועים', והוא אישר: 'תלכי ואת גיבורת ישראל'."

"התחילו לדבר עליו שהוא הביא את המחבלים"

"הוא ענה, שמעתי צרחה והשיחה נותקה"

"דווקא הרוח של האנשים, זה הרוח שהצליחה בעצם להוביל את העיר הזאת, להציל אותה מאסון יותר גדול."