תקציר העדות
״עוד 15 שנים ישכחו אז מה אני רוצה שבגיל 80 יחטפו אותי לעזה?״ רעות רוט-קסנטיני, מספרת על 7.10 במגן
העדות המלאה
עדות
רעות רוט-קסנטיני
רעות, תושבת מגן, לא התרגשה מההרעשה בשבת בבוקר, והופתעה כשבעלה נדב, חבר בכיתת הכוננות, הודיע לה שהוא יוצא אל חבריו מכיתת הכוננות. רעות הסתגרה בממ״ד עם שלושת הילדים. מאחר שעדיין לא ידעה אז שדלת הממ״ד נפתחת מבחוץ, היא יכלה לומר להם ש״פה אנחנו בטוחים״. שעות ספורות לאחר מכן, קיבלה הודעה שנדב נפצע והועבר לבית החולים. היא המשיכה לתפקד באופן מלא כל אותה יממה ועד הפינוי למחרת, תוך כדי התקף חרדה חריף, ולאחר שהבינה כי כדי לתפקד, עליה להתעלם מההודעות שהיא מקבלת ולהעבירן לארכיון. בבוקר יום שני, עם קבלת האישור להתפנות, כיסתה את חלונות הרכב האחוריים במגבות, וציוותה על ילדיה להביט רק בטאבלטים. במהלך הנהיגה קלטו עיניה בניגוד לרצונה את המראות המחרידים לצדי הדרך. רק כשהגיעו למקום מבטחים, ולאחר שפתחה את ארכיון ההודעות, התחלפה תחושת ההקלה הרגעית בהבנה של גודל האסון. רעות משוכנעת שעם הזמן ההלם יישכח, אבל היא עצמה אינה מוכנה לחזור ליישוב ולקחת את הסיכון להיחטף לעזה בגיל 80.
תאריך התיעוד:
13.02.2024
איפה התרחש האירוע:
מגן
שם המתועד/ת:
רעות רוט-קסנטיני
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דניאל גרשון
ראיון:
אורה מימון פילבסקי
עריכת וידאו:
אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן:
עלמה שרון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 13.02.2024
צילום: דניאל גרשון
ראיון: אורה מימון פילבסקי
עריכת וידאו: אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן: עלמה שרון
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
