תקציר העדות
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
העדות המלאה
עדות
סאנשיין לוי
סאנשיין לוי, בעלה דור לוי, ושני ילדיהם הצעירים, הם חלק משבט משפחתי נרחב בעין השלושה. אביה החורג הוא רבש"ץ הישוב, ובעלה משרת בכיתת הכוננות. בשבעה באוקטובר פלשו המחבלים לעין השלושה. סאנשיין וילדיה הסתגרו בממ"ד בעוד אביה ובעלה יוצאים להלחם על הישוב. מהממ"ד החם והדחוס ניתן היה לשמוע את קולות המלחמה המתחוללת בחוץ. המחבלים נכנסו לבית, הרסו ובזזו, וניסו לפרוץ את דלת הממ"ד. סאנשיין החזיקה בכל כוחותיה בדלת, במשך שעות, ולא נתנה להם להיכנס. במהלך השעות, נפרדה במילים מילדיה ומבעלה, כי חששה שסופם קרב. בשלב מסוים, הצטרפה אימה לממ"ד וסייעה בשמירה על הילדים. המשפחה פונתה לאחר יממה. אז גם התבשרה סאנשיין, על מות אביה האהוב. כעת הם חיים במלון באילת, שם הם מנסים לחדש את תחושת הבטחון האישי וחיי הקהילה. סאנשיין חושבת כי ניתן לחזור לעין השלושה, רק אם אפשר יהיה לחיות שם בבטחון, וללא הצורך להגן על עצמה בכוחות עצמה. בטחון זה כל מה שהיא מבקשת לעצמה, למשפחתה, ולקהילתה.
עדות זו תועדה ע״י ״קיבוץ עדויות״.
תאריך התיעוד:
30.10.2023
איפה התרחש האירוע:
עין השלושה
שם המתועד/ת:
סאנשיין לוי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
בעז נובלמן
ראיון:
איל להב, חן אליה
עריכת וידאו:
עטר קרן
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
