"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

"לקחנו את הסיכון הכי גדול בחיים שלנו, ופתחנו" - שלומית צמח מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"למה לא לקחתי אותו איתי, האם הפקרתי אותו?"- עמית שדה מספר על שבעה באוקטובר בנתיבות

"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי

"מי יורה על בית שיש בו בני ערובה פגזים?" - שלמה פריינטה על שבעה באוקטובר בבארי

"מה שראינו היה מזעזע. אי אפשר היה שלא לראות"- חנה ברין מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ בארי

"עמדתי כל השעות האלה והחזקתי את הידית" - נעמי אלון מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"הפחד היה משתק" - צחי גד מספר על שבעה באוקטובר בבארי

" זה היה שביל מוות" - רון צימרמן מספר על הלחימה בנתיב העשרה ובבארי ב-7 באוקטובר

"ב-8:30 כבר אמרתי לבן שלי: טובחים בנו"- ראומה קינג מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"ישבנו לנו בממ"ד וחיכינו שמישהו יבוא ויגיד לנו שאפשר לצאת" - אהובה עצמוני מספרת על 7.10 בבארי

"עשרות נפגעים היו אצלנו באמבולנס" - מאיר זנדר, חובש מתנדב באיחוד הצלה, מספר על 7.10

"תחושת חילול מאוד גדולה. ברגע אחד זה לא הבית שלי" - עליזה גד מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי

"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי

"אנחנו מבינים שהמחבלים פה באזור שלנו ומאותו רגע מפסיקים לדבר"- עמרי קדם מספר על שבעה באוקטובר בבארי

"ניסינו לא להכניס את הילדים לפחד" - יוכי אלון מספרת על שבעה באוקטובר בביתה בקיבוץ בארי

"אני דור 3 לשואה והחלטתי שאני לא אתן למחבלים להרוג אותי מושפלת" יסמין פורת על 7.10 בבארי

"נכנסת היה לך בית, יצאת אין לך בית" - ענבל אלון מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"אם הכל בסדר, למה אבא עומד עם סכין?"- ראובן עזרא מספר על שבעה באוקטובר בבארי

"המחבלים הבעירו את הבית, בממ"ד הרגשנו את העשן והיינו לחוצים" - ליאור אלון מתאר את 7.10 בקיבוץ בארי

"הרגשתי שאני רואה את השואה, רק בצבע" – דניאל ויינברגר מרשות העתיקות מתאר איך חיפשו את שרידי הנעדרים

"המחבלים פרצו לנו לבית וצעקו ואני זועקת לעזרה דרך הווטסאפים" איילת בויום מתארת את 7.10 בקיבוץ בארי

"איך אספר לנכדים שירו בסבא, כי סבתא היתה צמאה?"- ערה ואברומי כץ מספרים על השבעה באוקטובר בקיבוץ בארי

״זהו, אנחנו במלכודת מוות עכשיו, הם שורפים״ - שרון שגב מבארי מספרת על שבעה באוקטובר

"החיילים אומרים לנו: תסגרו לילדים את העיניים" - עדי זהר מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"עקרו אותי מהבית שלי בצורה הכי אגרסיבית שיכולה להיות"- איילת חכים מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"זה אפילו לא החלטה, זה היה עניין של מזל" - מאיר אוחיון מספר על שבעה באוקטובר בבארי

"אין ספר הדרכה לאיך פותחים בי"ס שכל ילד במעגל טראומטי וגם המורים"-אייל דבורי מנהל תיכון למפוני 7.10

"אמרתי לסבא וסבתא להיות ממש ממש בשקט"- דניאל מלניקוב מספר על שבעה באוקטובר בבארי

"לא ענו לי בטלפון. אף אחד. היה כאוס. את לא ידעת לאן ללכת, מה לעשות" - רות הרן על 7 באוקטובר בבארי

"אז הבנתי את חומרת המצב אבל לא ידענו מה לעשות" - משה אביטבול מספר על השבעה באוקטובר בבארי

"המחבלים, זה לא היה נראה לי אמיתי"– זהבה אביטבול מספרת על השבעה באוקטובר בבארי

"יוסי קום מהר, מלחמה!" - יוסי אדיב מספר על הלחימה בשבעה באוקטובר בבארי

"אני שמרתי על קור רוח, על מזג טוב" - לביאה בן אור מספרת על שבעה באוקטובר בבארי

"עין הסערה, זה ביטוי מאד מוצלח למה שהיה אצלנו"- צפריר בן אור מספר על שבעה באוקטובר בבארי

"מישהו כתב: בארי נכבשה והצבא מנהל קרב בכניסה לישוב"- נעמי בן אור מספרת על 7.10 בבארי

"הרגשתי את הפחד מוות שוטף אותי" -נימרה הרגיל אילון מספרת על ה-7.10 בבארי

"הודעה קורעת לב מאמא שלי: בבקשה שיבואו לחלץ, אנחנו לא מסוגלים יותר" - שני קיניסו על 7.10 בבארי

"הכל יכול לקרות וגם שאין לך על מי לסמוך" – טל בהיר-גוטהילף משתפת בתחושותיה מהתקפת המחבלים על בארי.